גל הרשקוביץ

תקציב חד שנתי | דו שנתי – גל הרשקוביץ

תקציב המדינה הוא למעשה הכלי שקובע את סדרי העדיפויות של הממשלה והוא גם האתגר הכי גדול שלה. איך מכינים אותו? איך אפשר להשפיע עליו? מהו חוק ההסדרים? מה ההבדל בין תקציב חד שנתי לדו שנתי? גל הרשקוביץ, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, הגיע ל’עושים פוליטיקה’ לעשות סדר בדברים.

  

להאזנה לפרק המלא: אתר עושים היסטוריה

 

משתתפים: דפנה ליאל \ גל הרשקוביץ

שלום לכם אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה כל בית או עסק עובד לפי תוכנית תקציבית כמה נכנס מול כמה יוצא כך גם מדינות מדינת ישראל למשל על פניו זה עסק לכלכלנים אבל כשמדובר במדינה התקציב הוא למעשה הכלי המרכזי שקובע את סדרי העדיפויות של הממשלה הוא גם האתגר הפוליטי הכי גדול שלה ממשלה שלא מעבירה תקציב נופלת אוטומטית כך גם ממשלת נתניהו וגנץ.

אז היום נקדיש את הפרק שלנו לתקציב המדינה איך מכינים אותו איך אפשר להשפיע עליו, מה זה חוק ההסדרים ומה בכלל ההבדל בין דו-שנתי לחד שנתי איתנו גל הרשקוביץ לשעבר הממונה על התקציבים באוצר והבעלים של חברת סיטרין שמנהלת פרויקטים תשתיתיים ותפעוליים ועוד ועוד שלום גל.

גל: שלום

דפנה: אז אתה תעשה לנו סדר בעניין הזה אתגר לא פשוט בכלל ואולי נתחיל בכלל בכמה מילים, מה זה תקציב המדינה? במה הוא שונה מהתקציב שאני מנהלת עכשיו שאני בונה בית או כל התקציב אחר שאנחנו בונים?

גל: ישנם הרבה מאוד דברים דומים בתקציב שמכין משק בית לבין תקציב שמכינה הממשלה ושניהם הם מתכננים את מסגרת ההכנסות ואת מסגרת ההוצאות שניהם מבצעים סדרי עדיפויות למסגרת ההוצאות שניהם רוצים למקסם את ההכנסות משק הבית רוצה כמה שיותר שכר המדינה רוצה  כמה שיותר צמיחה והכנסות ממיסים שניהם לא יכולים לחיות לאורך זמן עם גירעונות גבוהים וחובות גבוהים שניהם מממנים את החובות שלהם מהמערכת הפיננסית משק הבית לוקח הלוואות מה שנקרא אוברדרפט מסגרת אשראי והלוואות מהבנק המדינה לוקחת אותם מהציבור המדינה לוקחת מהציבור מלווה מהם. שניהם גם לא יכולים להיות לאורך זמן בחובות מאוד מאוד גבוהים כי למשק הבית יסגרו את המסגרת וגם המדינה פתאום הריביות שלה יקפצו היינו במקומות הללו ויעצרו לה את המימון.

דפנה: על זה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על הורדת דירוג האשראי ודברים מהסוג הזה.

גל: הורדת דירוג אשראי זה משהו שהוא איזה שהוא signal יש הרבה יותר מזה הרי הממשלה לוקחת חובות  היא מלווה איך היא מלווה  היא מנפיקה איגרות חוב כולנו מושקעים באגרות חוב, לאגרות חוב עליהם הם סחירות יש להם מחיר ריבית אנחנו יודעים שהיום זה נמוך למה נמוך כי אנחנו מאמינים שהממשלה תחזיר כמו שמשק בית מקבל ריבית נמוכה מי מקבל ריבית נמוכה מי שהבנק סומך עליו נכון ככל שאתה יותר מסוכן מה קורה במשק בית הריבית עולה ובשלב מסוים גם לא נותנים לך גם בריבית גבוהה אותו דבר בממשלה ההבדל הוא שהממשלה נסחרת כל יום והריבית שלה  של אג”ח שלה הם ידועות.

דפנה: זו הסיבה שלדוגמא עכשיו בקורונה אי אפשר לתת כמה שרוצים למי שרוצים בלי הגבלה.

גל: הממשלה היום ממנת למעשה את החובות והיום זה הרבה באמצעות הלוואות מתי המצב בסדר כל עוד הריבית נמוכה שוק ההון מאמין שהממשלה תחזיר את החובות הללו, מתי מתחילה להיות בעיה לאו דווקא חברות הדירוג כאשר השוק מדבר כאשר תלחצי על הכפתור ותראי שפתאום במסחר אגרות החוב הריבית צומחות מאחוז שני אחוז חמישה אחוז שישה אחוז זה אומר שהדגל השחור הורם למעשה המערכת הבנקאית לא מאמינה בך ומעלה הריביות היינו בסרט הזה היינו ב-2003 היינו ב- 1985 כאשר שוק ההון איבד אימון למה כי אפשר לגייס בחמישה שישה שבעה שמונה אחוז מפה זה מה…

דפנה:  זאת אומרת סוגרים לך את הברז.

גל: כמו שסוגרים למשק הבית את הברז בהתחלה בריבית גבוהה בסוף גם עוצרים.

דפנה: זאת אומרת  מה שאתה בעצם אומר לנו בפתח השיחה הזו שתקציב המדינה זה לא כמו שראינו בכל מיני סדרות הוליוודיות שאפשר פשוט להדפיס את הכסף במכונות זה לא עובד.

גל: אז זהו יש שני דברים שונים איפה עד עכשיו הראתי הכל אותו דבר, יש שני דברים שונים בין הממשלה לבין משק הבית, לממשלה יש שני דברים היו לה שני דברים היום יש לה כלי אחד שאין למשק הבית פעם ראשונה היא יכולה להעלות את המס עלינו משק הבית לא יכול להעלות מיסים על מישהו הוא חייב להסתדר.

דפנה: הוא יכול לנסות לייצר עוד הכנסות.

גל: גם הממשלה יכולה להגביר את הצמיחה לעודד תעסוקה זה בסדר אבל היא יכולה ללחוץ על הכפתור ולהעלות את המס זה פעם אחת, וזה אין למשק הבית.

דפנה: זה סוג של הדפסת כסף מתוחכמת נאמר זאת כך.

גל: בשנים העליזות של שנות ה-80 הממשלה גם יכלה להדפיס כסף הדפסת כסף המשמעות שלה זה אינפלציה ואינפלציה זה מס כי מה זה אומר שיש אינפלציה המחירים עולים לנו השכר שלנו נשחק אנחנו משלמים את זה כמס מס אפילו רגרסיבי לכן ההבדל היחידי בין תקציב המדינה לבין משק הבית זה שלממשלה יש את היכולת להעלות עלינו לגלגל אלינו את הגירעונות ואת החובות במצב שבו היא לא יכולה.

דפנה: אבל היא כבר לא יכולה להדפיס כסף כמה שהיא רוצה בכל זאת המשאבים שלה מוגבלים אז היא כן צריכה להתחשב בהוצאות ובהכנסות בבואה לתכנן תקציב, אז בוא נחזור אחורה איך מתכננים את התקציב מה למעשה השלב הראשון אם אני מכירה נכון את הממשלה אני יכולה להניח שפשוט היא תיקח את התקציב של השנה שעברה ותעשה עליו פה ושם התאמות.

גל: אני אציג את התהליך קודם כל אנחנו צריכים לשכוח מהמילה תקציב ולדבר על תוכנית כלכלית שכוללת שני דברים פעם אחת תקציב שזה בעצם אמרנו מסגרת  ההכנסות ומסגרת ההוצאות פעם שנייה מה שאתם קוראים חוק ההסדרים שזה שורה של רפורמות ושינויים מבניים שהולכים ביחס עם התקציב הם קשורים זה בזה בטבורו של זה וזה, וזה תוכנית כלכלית רק בשביל לפשט אני אתן דוגמא רפורמות הסלולר, רפורמת הסלולר היא הייתה האחת מהרפורמות שהייתה במסגרת תוכנית כלכלית שלמה במסגרת העברת תקציב היא לא הייתה שורה בתוך התקציב שורת הוצאה שורת הכנסה אבל מה המשמעות שלה ברגע שמחירי הסלולר ירדו התפנה לנו הכנסה בהכנסה הפנויה מה עשינו עם זה?

דפנה: צרכנו

גל: נכון  מה קורה שאנחנו צרכנו אז  מישהו היה צריך לספק לנו  את הצריכה זאת אומרת עצמך הצמיחה גדלה התעסוקה גדלה ומה קרה בממשלה?

דפנה: עוד כסף

גל: למה כי היא קיבלה יותר מיסים כיוון שהעוגה גדלה ולכן חוק ההסדרים נתתי פה דוגמה אחת הוא כולל שורה שלמה של רפורמות שהם חלק בלתי נפרד ממסגרת התקציב ועכשיו נתחיל את התהליך.

דפנה: אז רק התקציב למי שלא ראה תקציב בעיניים זה משהוא עב כרס כזה עם המון המון יש שם של סעיף ואז יש מספרים השנה ושנה אחרי זה וכדומה וחוק ההסדרים הוא לצידו הוא גם כן חבילה של חוקים שנראית כמו רצף של הצעות חוק שכל אחד מהם מסביר רפורמה אחרת בדיוק אז זה נקודת הבסיס שלנו ועכשיו אנחנו חוזרים לשאול איך מכינים אותם? איך עושים את הנקניקיה הזאת?

גל: שנה רגילה אחרי זה נחזור לאיפה שאנחנו נמצאים כיום, בשנה רגילה אנחנו  בחודש אפריל מתחיל אגף התקציבים לבנות את התקציב מה השלב הראשון את צודקת

דפנה: קופי-פייסט:

גל: מתחילים כבסיס את התקציב המקורי של השנה הקודמת עליו עושים שני דברים בודקים ורואים את כל הדברים האוטומטיים זה נקרא טייס אוטומט שצריך להוסיף או לגרוע מהבסיס לדוגמה קצבאות זקנה זה חקיקה צריך להוסיף יש יותר זקנים נכון לדוגמה.

דפנה: עברו חוקים מסוימים  בכנסת שצריך לעדכן.

גל: שהתקבלו במהלך השנה.

דפנה: בדיוק ונכנסים בינואר וצריך לעדכן.

גל: החלטות ממשלה שיתקבלו כל הדברים האוטומטיים הללו היה הסכם שכר צריך לתקצב אותו וגם הפחתות תוכניות שהסתיימו מפחיתים בעצם בונים מלמטה למעלה ומכניסים את כל המרכיבים נגיד שהתחלנו ממאה לדוגמה סיימנו במאה וחמש זאת אומרת המסגרת האוטומטית לפני שבונים אותה ואם מגיעים למאה וחמש, עכשיו בצד ההכנסות צריך לעשות גם את התחזית להכנסות בודקים ועושים את התחזיות לשנה הבאה מזה עושים תחזית הכנסות ממסים לפי הצמיחה המוערכת מודלים מורכבים.

דפנה: שזה נגיד השנה מאוד מאוד קשה לעשות בקורונה.

גל: נכון, תמיד קשה עכשיו יותר ועכשיו יש לנו תחזית הכנסות ממה נגזר מזה אנחנו יודעים עכשיו תחזית הכנסות תחזית הוצאות אם לא עושים כלום ואז גם יודעים את יעד הגירעון הצפוי אם לא עושים כלום זה המשולש. עכשיו אחרי שמבשלים את הדבר הזה ויש תוצאות כמו בכל שנה בודקים מה הכללים הפיסקליים המילה הזאת כללים פיסקליים מה המגבלות שזה אומר כלל פיסקלי יכול להיות יעד גירעון יעד הוצאה מקסימלית יעד חוב אלו מסגרות אלו המגבלות ועכשיו בודקים לאן הגענו נגיד יצא לנו גרעון של 4% וההוצאה לפי הכלל הפיסקלי היא גבוהה מעבר למסגרת שנקבעה אז מה אנחנו יודעים את הדלתא אנחנו יודעים עכשיו את הפערים בין מה שמותר מה שהוחלט מה שהחליטה ממשלה כבר מבחינת כללים לבין מה שאנחנו אם לא עושים כלום מה יוצא שלב ב’.

דפנה: ואז היא דוגמה אתה בחריגה אז אולי תעשה איזה קיצוץ flat  או תמצא מקום אחר להוריד ממנו לעשות את הדיאטה איפה השומנים שאתה מוריד.

גל: עכשיו צריכים להחליט בדרך כלל יש פער תמיד יהיה פער.

דפנה: תמיד הפער הוא לכיוון שרצית להוציא יותר  ממה שאתה יכול

גל: או  שיש לך פה תחת הכנסות ממה שאתה היית רוצה ולכן יכולים להיות שני פערים פעם אחת בתקרה ההוצאה שבישראל נקבע כלל שלא משנה מה ההכנסות גם עם ייפול זהב מהשמיים וייפול עלינו מאות מיליארדים והגירעון יהיה חיובי בכלל מסגרת האוצר בכל מקרה היא מגבלה בפני עצמה אז בדרך כלל בודקים קודם כל.

דפנה: אתה מדבר על ההוצאה הממשלתית כמו שכר למורים, משרד הביטחון

גל: כן מסגרת ההוצאה נקבע שלא יעלה על 500 מיליארד שקל אנחנו ב 505 גם אם ייפול עכשיו זהב מהשמים אנחנו לא נעבור את ה 500 מיליארד שקל וצריך לקצץ חמישה למרות שיכול להיות שבכלל הגירעון הוא נמוך אז קודם כל בודקים את ההוצאה בפני עצמה שהיא לא חור הטייס האוטומטי שהגענו אליו שהוא בכמה הוא גבוה ממה שהוחלט שמותר אחרי שעושים את זה הולכים לצד ההכנסה וההוצאה הרי בודקים את יעד הגירעון יכול להיות גם וגם יכול להיות עכשיו צריך לקצץ גם פה וגם להעלות הכנסות שבמילים אחרות זה אומר העלאת מיסים ואז בודקים מה הפערים שנדרשים, אחרי שעושים את זה נשאר שלב האחרון כולל שני דברים אגף התקציבים כבר במאי יוני מכין לממשלה כי היא   צריכה לקבוע את סדרי העדיפויות מה זה לקצץ בהוצאות הרי התקציב גדל אבל לא יכול לגדול ביותר כאילו ממה שהיה אף פעם לא יורדים ממה שהיה בשנה שעברה תמיד זה גודל אבל הטייס יותר גבוה זה אומר סדרי עדיפויות, סדרי העדיפויות אומר לא רק בגידול לעשות סדר עדיפויות ב 3% ב 15 מיליארד בכל החמש מאות  לבדוק אולי יש דברים שנמצאים במקור שבכלל נשכחו שם עשרים שנה ואולי אותם צריך להפחית ודברים אחרים להוסיף.

דפנה: רק ככה למי שקצת הלך לאיבוד כשהייתי כתבת חינוך והמון דובר על כך שתקציב החינוך הוא השני בגודלו היה אפילו שנה אני חושבת שהוא היה הראשון בגודלו והייתי שואלת אותם איך אין לכם 100 מיליון שקל לקייטנות
ו-200 מיליון שקל לפרויקט כזה או אחר והם היו מראים לי כמה התקציב קשיח. זאת אומרת זה הולך למבנים שהם כבר משוריינים זה הולך למשכורות שהם כבר משוריינות כל הדברים הם קבועים אין מרחב תמרון ומה שנשאר במרחב תמרון הוא ככה הוא זה אחוז ורבע שאפשר לחלק ולעשות כל מיני פרויקטים מפוצצים זה העיקרון.

גל: התקציב דיי קשיח עדיין יש דברים שניתן וצריך לשנות אבל בדרך כלל יש מתאם בין הדברים שצריך ואפשר להוריד לבין מידת ההתנגדות כאילו שבדרך כלל  דברים כאלה יוצרים וגם הפוך ודווקא הדברים הנכונים שאסור לקצץ בהם אין להם אבא ולכן הרבה פעמים הולכים דווקא אליהם והרבה פעמים נוצרת גם בעיה בסדרי העדיפויות.

דפנה: אז רגע בא נתמיד בתהליך אנחנו במאי יוני  כבר יש לנו מה איזה טויוטה ראשונה.

גל: כן, יש לנו את הפערים ואז אגף תקציבים מכין רשימה של הצעות נגיד שבהוצאות צריך לקצץ 15 מיליארד כדי להיות בתקרה הוא מכין בנק של 25 שיהיה ניתן גם להחליט לשרים וגם לממשלה מה כן מה לא, זאת אומרת הוא מכין הצעה להתאמות קוראים לזה קיצוצים התאמות באיזה מילה שלא רוצים ואם צריך ככל שצריך גם הצעה להגדלת ההכנסות מיסים ואחרים במקביל הוא מכין רשימה של רפורמות שתהיה להם השלכה מה שאמרנו חוק ההסדרים לשפר את הצמיחה לשפר את התקציב ובאמצעות זה אמרתי תוכנית כלכלית שכוללת גם רפורמות והרפורמות תומכות בתקציב.

דפנה: וכל זה מתנהל איך? יושבים סביב שולחן עם ראש הממשלה עם שר האוצר באים הפקידים שולחים להם את זה במייל?

גל: בשלבים אפריל מאי אגף תקציבים פנימי עושה שיעורי בית מכין את כל התחשיבים מכין את כל ההצעות הוא מוכן. בשלב הבא מציג את זה למנכ”ל האוצר בשלב הבא הוא מציג את זה לשר האוצר, שר האוצר בראש ובראשונה שהוא מכתיב מדיניות הרי תוכנית כלכלית צריכה להיות לפי מדיניות חזון של שר תפיסה שר לא נכנס לסעיף כזה או אחר הוא חייב אבל כן להכתיב כאילו את המטרה והתוכנית צריכה לשקף את חזונו את המדיניות את המטרות צמיחה וצמצום פערים צריך להתכתב כל צד צריך להראות איך הוא תורם לצמיחה ולצמצום הפערים אחרת הוא לא צריך להיות שם בתוכנית מציגים לשר שר עובר על כל ההצעות ופה הוא יכול לאשר נתן אור ירוק לצעדים מסוימים דברים מסוימים הוא יכול לבקש לבדוק שוב או לא עכשיו כי הם לא בשלים.

דפנה: ובדרך כלל הוא יכול אולי להביא דברים משלו.

גל: הוא יכול להגיד לא, הוא יכול להגיד דברים משלו שייבחנו או שהוא אומר לא תוציאו, זה התהליך.

דפנה: וכל זה קורה בלי מעורבות תקשורתית בשלב הזה כל זה מתחת לפני השטח בשלב הזה אנחנו לא יודעים כלום בינתיים.

גל: שום דבר השלב הראשון בוודאי כאילו שלב פנימי אמרתי באפריל במאי התחילה עבודה מאוד אינטנסיבית על הפנימי בדבר הזה ואז אחרי שהסתיים שלב תהליך השר, השר עשה את  השינויים עוברים לשלב הבא שלב הבא יש עוד שני שחקנים חשובים שאנחנו מציגים להם

דפנה: שלושה אם יש ראש ממשלה חלופי.

גל: תודה על התיקון, אחד זה משרד המשפטים הרי יש שם הצעות חקיקה דברים שמשרד המשפטים הוא שחקן מאוד משמעותי בתוך התהליך הזה זה עובר עליו כי יש דברים שהוא יכול להגיד תראו לי איך זה קשור לתקציב.

דפנה: אתה רומז שלפעמים  דוחפים דברים על הדרך שהם לא קשורים .

גל: אני לא חושב בעיני המתבונן

דפנה: אנחנו רואים את זה הרבה פעמים בחוק ההסדרים מה קשור פתאום רפורמה, כי צריך לומר שחוק ההסדרים פשוט מעבירים בשלוש קריאות ולא דנים בו בצורה ארוכה כמו בחוקים רגילים זה אחת הבעיות עוד נדבר עליה.

גל: ואז מגיעים לראש הממשלה מנכ”ל משרד ראש הממשלה וראש הממשלה מציגים לו את הצעדים וראש הממשלה בחלק מהמקרים גם יש מה לומר אך ורק לאחר אישור של ראש הממשלה אז למעשה מכינים למשרדים הרי יש גם משרדים זה תקציב שלהם ולמעשה מעבירים למשרדים את טיוטת ההצעה.

דפנה: אני מניחה שכבר שגיבשתם את התקציב הראשוני באוצר הייתם בקשר עם המשרדים

גל: פה זה עניין גם מאוד מאוד פרטני ישנם משרדים עם שרים שמאוד חשוב להם כבר מהתחלה לשתף פעולה ולהיות מעורבים אז יכולים להתקיים איתם דרך המנכ”לים כבר בשלב יותר מקדמי שיחות וכיוצא בזה, יש כאלו שלא זה מאוד מאוד אינדיבידואלי אבל ולכן כן מתקיימים תהליכים וכן מתקיימים שיחות עם המשרדים לפני כן כי חשוב מאוד לפחות בעיניי להגיע בשיתוף פעולה יחד עם המשרד הסיכוי שמה שהוא יעבור הסיכוי שמה שהוא יצלח ויש הרבה דוגמאות כאלו ואני לא רואה שום סיבה שזה לא יהיה כאילו בחלק גדול מהמקרים שאתה בא עם המשרד ואז מפוצצים למשרדים המסגרות הקיצוצים התאמות וחוק ההסדרים למה כי צריך זמן וגם אז אתם מקבלים זה יוצא כי לפני הדיון בממשלה פה הממשלה צריכה לאשר.

דפנה: זאת אומרת פה הטיוטה מופצת לתקשורת אנחנו רואים  את הכותרות על מה בפנים על מה בחוץ וגם המשרדים מקבלים את זה וככה מתחיל בוא נגיד עוד מקצה שיפורים מיד נדבר עליו, אבל מעניין אותי איך מתנהל מאחורי הקלעים התהליך הזה שבו מכניסים עיזים אנחנו הרי יודעים איך זה עובר תקציב זה בכל זאת דבר ככה מאוד שמעורר הרבה מאוד אמוציות  וכמעט תמיד מכניסים איזה 2-3 רפורמות כאלה דיי שערורייתיות שהציבור מעט מתקומם עליהם ואז בסוף כמחווה של אצילות וטוב לב כלפי האזרחים הממשלה אומרת טוב על זה אני אוותר וככה כל מי שמצוי ידע שמלכתחילה הם לא באמת התכוונו להעביר את זה אלא ניסו שירד לנו בגרון שאר הרפורמות המבאסות שנכנסו פנימה.

גל: אני רואה דווקא את הרפורמות לטובת הציבור אם נעשה מתישהו איזה מחקר הנה אני זורק ונבדוק את כל חוק ההסדרים את כל החוקים שאת מדברת עליהם לדורותיהם ונעשה רשימה ונבדוק היום בדיעבד אנחנו גם יודעים את התוצאות כאילו שלא הכל מצליח אבל תוצאות את תראי שחלק גדול מהם במבחן התוצאה הוא היטיב בשורה התחתונה.

דפנה: בסדר באופן כללי תקציב מאוזן מיטיב עם הציבור בא אל תהיה לי פוליטיק ליקורקט.

גל: רפורמות אני מדבר על רפורמות

דפנה: ברמה הפילוסופית הכללית יש לכולנו אינטרס שמדינת ישראל תשמור על הקופת שלה אבל אתה יודע איך זה הציבור לא רוצה מיסים הציבור לא רוצה גזירות כאלה ואחרות.

גל: רפורמות מונעות גזירות מדוע כי כשאת עושה רפורמה וזה דווקא הרבה יותר קשה כי מה זה גזירה מקצצים בשורה הזאת מסכים איתך בקצבאות הכי קל הכי לא נכון בחלק מהמקרים אני אומר בסבסוד לצהרונים זה סעיפים גדולים ללכת על הגדול לא להתעסק עם 20 מיליון אם צריך כמה אז נלך על מיליארד מעולה איפה כסף הקל אבל דווקא בדרך כלל היותר נכון לא לגעת.

דפנה: אתה רומז שאין עיזים בתקציב, יש עיזים.

גל: לעומת זאת אני אומר קודם כל רפורמות אני אומר נועדו להיטיב שוב אני חוזר רפורמת הסלולר רפורמת הקורנפלקס יבוא מקביל של תרופות אלו רפורמות שהשורה התחתונה שלהם שהציבור נהנה מהם איפה הבעיה קשה להעביר אותם כי הם נוגעות הציבור נהנה אבל מישהו נפגע ומישהו שהוא בדרך כלל גורם חזק וקטן.

דפנה: אבל יש גם תקציבים קשים שבהם הציבור סופג קיצוצים עמוקים.

גל: ברור! בואי נפריד בין רפורמות  שם הוא אמור להיות מוטב אמרתי רפורמת הסוללר  רפורמת הקורנפלקס בביטוח בדברים מהסוג הזה בבנקים אלו דברים שלמעשה הציבור נהנה הוא לא ניזוק מצד שני את צודקת שבסוף במסגרות התקציביות צריך גם להפחית בסעיפים מסוימים.

דפנה: כן הרבה פעמים יש קיצוצים וכדומה

גל: ופה הציבור בוודאי מקבל פחות כי הוא לא יכול לקבל את כל הצרכים כי הצרכים לעולם לא יפגשו עם היכולות אף פעם לא.

דפנה: אז אני  אומרת אז זה  בדיוק הדרך להעביר את זה תקשורתית וציבורית זה להכניס את העוד דבר או שניים האלה שככה ברור שברגע האחרון ייצאו

גל: אני לא חושב שזה הדבר המרכזי ואז בעצם אנחנו מגיעים לשלב הבא שהוא הדיון בממשלה.

דפנה: ופה ההוא לא יעביר אם הוא לא יקבל את הקצבאות וההוא לא יעביר אם לא יהיה תוספת למשטרה וההוא לא יעביר אם לא יהיה שישקמו את הנחלים.

גל: חלק גדול מהשרים חלק

דפנה: בטח אתם יושבים ומתפוצצים אומרים עבדנו על זה חודשים והנה עכשיו באים

גל: חלק סגרו כבר לפני כן אפילו אישרו לנו לשים פתק כאילו בממשלה כי מבחינתם במסגרת השיחות שהזכרת שהתקיימו הגיעו להבנות והסכמות ולמעשה הם כבר הגיעו להבנות חלק תוך כדי הדיון בממשלה וזה בסדר לפה ולשם זה לא דרמות בתקציב של מאות מיליארדים אז זזים כמה מאות מיליונים או מיליארד וחצי פרופורציה.

דפנה: זה משהוא שאתם לוקחים בחשבון שמתם בקשיש בצד?

גל: בדרך כלל מה שקורה בממשלה שבמידה ובסופו של דבר בדיונים באותו לילה מרתוני פתאום התברר שחסר סכום מסוים עושים אחת החלטת flat  באותו הרגע באותו הלילה ונעשה ועושים קיצוץ רוחבי ולמעשה

דפנה: ממנים אותם

גל: וממנים את כל השינויים

דפנה: שזה אגב הכי מטומטם קיצוץ רוחבי,  נכון ?

גל: נכון, כי זה בריחה  מסדר עדיפות.

דפנה: זה לא לקבוע סדר עדיפות פשוט להוריד מכולם

גל:  זה בריחה מסדר עדיפויות אבל בלילה אחרי שתקציב של 500 מיליארד עבר אז מיליארד מיליארד וחצי שוב קצת פרופורציות אז רבע אחוז או חצי אחוז מסך התקציב שעושים את flat  הזה זה לא איזשהו טראומה.

דפנה: אגב מה המשמעות מבחינת באמת המשרד שסופג פתאום את הפלט הזה.

גל:  קודם כל כשעושים את הפלט הוא לא הכל התקציב של המשרדים ישנם תקציבים קשיחים שהם מוחרגים תלוי בסוג המשרד למשל בבריאות אז נגיד התקציב לקופות חולים תקציב הסל או תקציב התרופות עוד הקצבאות בביטוח לאומי לא נכנסות לתוך flat  לא מקוצצות מהם falt  הוא אך ורק על התקציבים

דפנה: החופשיים, הפנויים

גל: לא השכר לא הדברים הללו ואז למעשה סוגרים את התקציב והממשלה.

דפנה: שזה באמת המקום שמטיבים איתנו המקומות שככה עושים תוכניות חדשות לטובת האזרח אז צריך להבין שקיצוץ flat  זה דבר שהוא

גל: הרבה פעמים דווקא התקציבים היותר גמישים תקציבים הרבה יותר תורמים לצמיחה יותר תורמים לצמצום הפערים מאשר בתקציב קשיח שהיית רוצה וגם נכון לקצץ אותו ואתה לא יכול מסיבות פוליטיות.

דפנה: אז אחרי אותו לילה מרתוני שהתקציב מאושר בממשלה בשנים שבהם שממשלות היו מאשרות תקציב מה הלאה לאן זה הולך?

גל: שלב הבא קורים שני דברים פעם אחת צריך לקחת את אותם המסגרות שדיברנו עליהם משרד הבריאות אושר לו שישים מיליארד שקל, זוכרת שצריך לחלק את זה לתקנות כי לכנסת צריכים להכין תקציב לא שישים מיליארד שקל למשרד הבריאות אלא לחלקת לתקנות מה שנקרא חוברת התקציב אז מתחילים ביחד עם המשרד להכין את החוברת ולחלק את כל התקציב הדבר השני הממשלה לא מחוקקת.

דפנה: זה ברמה שכל שקל יש לו יעד?

גל: כל שקל מתוקצב לדבר נפרד זה חשוב כי אנחנו לא רוצים שהמשרד השתמש בכסף לנושאים שאנחנו לא רוצים שהוא השתמש בו כי אנחנו רוצים לקבוע את סדרי העדיפויות למשל אנחנו לא רוצים שייקח את הכסף נגיד משכר אח”כ יהיה גם גירעון  והשתמש בו לפעולות מטה. את לא רוצה שהוא ייקח מתוכנית מסוימת שהממשלה ובטייס האוטומטי וסוכם שהיא תמומן התוכנית למניעת אלימות לנשים נכון תכנית ממשלה ויקח משם כסף ויעביר את זה לאיזשהו סעיף אחר. לכן כל שקל צריך להיות מתוקצב ברמת התקנה הספציפית כך שבמהלך השנה אם הוא ירצה להשתמש למשהו אחר הוא הצטרך אישורים חשב כללי כנסת וכיוצא בזה.

הדבר השני שקורה הממשלה לא מחוקקת לכנסת אי אפשר לבוא ככה צריך את וועדת שרים לחקיקה להכין תזכיר חוק את נוסח החקיקה הממשלה אומרת מחליטים לתקן את חוק המזון כך שניתן לייבא בצורה א’ יופי עכשיו צריך לכתוב את החוק וועדת שרים לחקיקה חייבת לאשר אותו היא יכולה להגיד לא היא יכולה להגיד שינויים זאת אומרת יש פה עוד תהליך מכינים את התקציב וועדת שרים לחקיקה מאשרת את נוסח החוק זה לוקח בערך חודשיים.

דפנה: וועדת שרים לחקיקה חודשיים שלמים ?

גל: הכנת התקציב והכנת החקיקה את החוק צריך לפרסם לציבור צריך לשמוע הערות זה לוקח כחודשיים, זאת אומרת אם אנחנו באוגוסט אז אנחנו חודשיים אז באוקטובר יונח בכנסת ואז זה שזה הונח בכנסת עדיין זה לא הולך לשום מקום זה מגיע לוועדת הכנסת עכשיו בוועדת הכנסת.

דפנה: מפצלים לוועדות

גל:  מקבלים כמה דברים אחד מפצלים לוועדות את שינויי החקיקה הרלוונטיים יש חוקים שאומרים לא חוק הסדרים

דפנה: הריב הקבוע הוא האם זה יעבור כמקשה אחת

גל: או חקיקה רגילה תוציאו את זה

דפנה: בדיוק או שזה יעבור וועדה וועדה

גל: נשלח לוועדה אבל לא חוק הסדרים זאת אומרת זה יפוצל מחוק ההסדרים מה לא יהיה חלק מתוך התקציב כמקשה אחת ולאיזה וועדה זה הולך.

דפנה:  אבל צריך להבין רק שנסביר שזה זה לא עניין של פרוצדורה זה עניין של מהות בגלל שאם אתה לוקח את אותן רפורמות שאתה אומר בעצמך שהם מאוד קונטרוברסליות הם יכולות להיות נגד הבנקים

גל: לא נגד, בעד הציבור

דפנה: לא, אבל אני אומרת  לפגוע לצורך העניין בבנקים או בחברות סלולר או בחברות ביטוח וכדומה אז אם אתה תתחיל להעביר את זה לוועדה מסוימת שתתחיל לדון בכל חוק בנפרד אז יתחילו הלחץ של הלוביסטים ותתחיל התקשורת ויתחילו לתקוע מקלות בגלגלים והמשמעות היא שזה לא יעבור אז הוויכוח האם זה ילך כמקשה אחת לאיזשהו וועדה שפשוט תגיד  בעד או נגד חוק ההסדרים או לפצל זה בעצם ההבדל בין אם זה יעבור או לא יעבור אני מגזימה?

גל: לא, אני אפילו ידייק את זה המשמעות היא שברגע שזה מחובר לתקציב אי אפשר להצביע לזה לחוד ולזה לחוד כשאתה מצביע על תקציב שעליו אין ויכוח הוא חייב לעבור אתה מצביע  גם על החוק ולא רק על חוק אחד אתה מצביע על  כל החוקים ביחד כחוק אחד, זאת אומרת נגיד בדוגמה אמר חוק הסלולר חוק הקורנפלקס הם כולם כחוק אחד וכולם יחד עם חוק התקציב שהוא חוק אחד ולמעשה כשמגיעים להצביע בקריאה ראשונה ולאחר מכן בקריאות הבאות ההצבעה היא אחת על חוק התקציב וחוק ההסדרים לא כחוק חוק ולכן יכולת   את צודקת יכולת היישום והמימוש של הרפורמות הללו היא הרבה יותר גבוהה.

דפנה: כן, ורק צריך להגיד שהכנסת כמובן מאוד מאוד מתנגדת לחוק ההסדרים כעמדה מסורתית של פגיעה בכנסת ופגיעה בפיקוח הפרלמנטרי ודורשת להביא כל רפורמה בנפרד לאורך השנה אבל כמו שאתה אומר במשרד האוצר יש אינטרס שהכל יובא ביחד ובמהירות ולסיים עם העניין הזה תוך כדי הדיונים על התקציב שהם גם הדיונים על הפלת הממשלה כן או לא אז בקיצור מתי אנחנו מצביעים על התקציב בכנסת בשנה רגילה ואחרי זה אני אשמח שנדבר.

גל: רגע רגע אנחנו רק באוקטובר אחרי שחולק לוועדות מתקיימים דיונים בוועדות הוועדות מאשרות את כל התקציב ואז מתקיימות ההצבעות במליאה זאת אומרת יש לנו סדר גודל של שלושה חודשים חודשיים לעבודת הכנסת זה לא שהחקיקה של חוק ההסדרים עוברת ככה, נכון זה לא חקיקה רגילה אבל כן מתקיימים צריכים להתקיים ומתקיימים דיונים בכל רפורמה ורפורמה שכלולה בחוק ההסדרים עם כל המומחים ואם חבר כנסת עושה את העבודה שלו הוא כן יכול ויש כאלה שמעמיקים ונכנסים לתוך הסעיפים וכן יש דיוניים וגם עושים שינויים בחלק מסעיפי החוק של חוק ההסדרים  זאת אומרת זה לא כזה קיצון.

דפנה: וחלק נשאר בחוץ תמיד

גל: נכון, זה כזה קיצון תראו זה עובר ככה לא! יש לכם אחריות ויש לכם גם מספיק זמן כדי לשבת ולבחון כל דבר לשבת בישיבות מרתוניות ולעשות שינויים אם צריך זאת אומרת זה לא משהו שעובר

דפנה: ותמיד גם יש משא ומתן עם יו”ר הכנסת וחלק נשאר בחוץ ואנחנו כבר מכירים.

גל: זה החלק הראשון יו”ר הכנסת וועדה וברגע שזה פוצל וכבר התקבלה החלטה זה רץ כחלק מהתקציב ויש לנו תקציב בסוף דצמבר תקציב חד שנתי רגיל אמרנו התחלנו להכין אותו פנימית באפריל מאי, אוגוסט ממשלה הונח בסביבות אוקטובר בכנסת סוף דצמבר תזכרי עבר התקציב עוד ארבעה חודשים מתחילים תקציב חדש.

דפנה: כן, רק שנבין איפה אנחנו נמצאים עכשיו אף שפודקאסט הוא על זמני עד שישמעו נהיה כבר במקום אחר אבל עדיין צריך להבין שאנחנו באוגוסט ואין אפילו טיוטת תקציב אז השנה כבר לא תהיה תקציב .

גל: אני רוצה לדייק מה שקורה השנה זה היה חד שנתי דו-שנתי רגיל לא כמו עכשיו אז אותו אוגוסט את זוכרת של החד-שנתי

דפנה: של הממשלה

גל: בעצם מאשרים באוגוסט את התקציב החד-שנתי שזה תקציב הבא ומאשרים שנה אחרי זה כאילו שנתיים וחצי לפני זה לא המצב שאנחנו נמצאים בו היום לחלוטין לא!

דפנה: זאת אומרת אתה מאשר באוגוסט את השנה שמתחילה בינואר
ו-Flowing  עד ינואר הבא ואת הינואר אחרי זה

גל: בא ניקח דוגמא פשוטה אנחנו אוגוסט 2020 חד שנתי רגיל זה לאשר באוגוסט את 2021

דפנה: ינואר עד ינואר

גל: ודו שנתי זה לאשר את 2022 זה אומר שאם אנחנו מסתכלים בנקודה שאנחנו נמצאים בה היום אז יש לנו בעיה במינוח.

דפנה: אנחנו בכל מקרה לא מדברים על דו-שנתי אנחנו מדברים על רבעון ועוד שנה

גל: נגיד שיאשרו את 2020  בנובמבר חודשיים לפני הסוף

דפנה: שזה גם לא ריאלי

גל: מה הסברנו עכשיו תקציב נועד לממש מדיניות שיש לך כלים אתה יודע לעשות פעולה תקציבית כזאת סדרי העדיפויות איזה סדרי עדיפויות תעשי בנובמבר יכולת הגמישות שלך שכבר בוצעו בפועל 10 חודשים לעשות שינויים היא אפסית, מס עכשיו? מה פתאום אז מה זה אומר זה אומר שתקציב 2020 הוא בכלל לא חד שנתי הוא תוצאתי תכלס נשאר לעשות עכשיו בתקופה כזאת של השנה זה לסדר אותו פחות יותר לביצוע ולעשות איך אמרת אולי flat פה flat שם הוא תוצאתי הוא תוצאה ותקציב 2021

דפנה: הוא חד שנתי בעצם בוא ננסה להבין מה קורה כשאין תקציב שזה למעשה סיטואציה שמדינת ישראל הייתה בא עכשיו לא מעט זמן בגלל המערכות בחירות וכדומה אותו מה שאנחנו שומעים הרבה פעמים בתקשורת שמדברים על אחד חלקי 12 בוא נעשה קצת סדר גם בעניין הזה.

גל: כשאין תקציב והוא לצערי בלא מעט מקרים

דפנה: וזה קורה

גל: יצא לי גם להיות באין תקציב אני זוכר היה בשנת 2013 היינו בבחירות ממשלה נבחרה במרץ לא היה תקציב לשנת 2013 והעברנו את תקציב 2013-2014 ביחד זה היה די דומה, עכשיו כשאין תקציב ונכנסנו לינואר ללא תקציב מה שקורה זה הדבר הבא לוקחים את אותו תקציב מקורי זוכרת שאיתו היו מתחילים לבנות רגיל את השנה הקודמת ואותו מקצים למנות מימון שכל חודש הם אחד חלקי 12 מגובה התקציב המקורי עכשיו איך מחלקים זה לא שלוקחים בדיוק מה היה תקנה מול תקנה ומחלקים, לא! המסגרת  היא אותה מסגרת אבל החלוקה היא שונה חלוקה החלוקה היא אני קורא לזה מה שנקרא שיש מפרק מה זה מפרק הוא מקבל קופה והוא צריך לחלק לנושים, לנושים המובטחים קודם כל אלה שיש להם שעבודים בסוף תמיד נשארים אלה שאין להם גם פה לוקח החשב הכללי את מנת המימון שיש לו לאותו חודש ומתחיל לחלק קודם כל למה שקשיח לפי החוק, שכר זה קשיח ולפי הסדר החלטת ממשלה.

דפנה: אבל זה לא שונה בהרבה ממה שגם ככה עושים בתקציב בפרקטיקה.

גל: נכון, אבל יכול לקרות מקרים שלמשל נושאים שבכלל לא הופיעו בתקציב המקורי והם כן יתוקצבו כי הם קרו במסגרת מה שנקרא הטייס האוטומטי אבל עדיין הם חוק קיים נכון יכול לקרות גם מקרים כאלו.

דפנה: אבל אלה הדברים הקשיחים. איפה הציבור נפגע כאן?

גל: מה יפגע אם אמרנו שהוא מחלק את הכסף לפי סדר הקדימויות לא מה נכון לא מה צריך לפי סדר הקדימויות המשפטיות אפילו

דפנה: החוקיות

גל: נכון, המשמעות היא שיכולים להיות מקרים שדווקא סעיפים שלא מוגנים הם לא קשיחים אבל הם הכי חשובים והכי תורמים לנו ואחרי היינו רוצים לבחור אותם נגיד שאין לנו  את המגבלה היא דווקא בוחרים את זה את תחלק אז הם נפגעים זה פעם ראשונה. פעם שנייה אמרנו שבתקציב רגיל לא אחד חלקי 12 יש איזה מנגנון גידול של טייס נכון שאמרנו שזה לא כל מה שיהיה

דפנה: האוכלוסייה גדלה

גל: נכון, גם המסגרת המותרת.

דפנה: זה הטענה של החרדים עכשיו שהם נפגעים מאחד חלקי 12 כי הם צריכים יותר תקציב לישיבות

גל: אפילו במסגרת המותרת זאת אומרת גם על זה שאמרנו מקודם שיכול להיות שהטייס הוא 120 עדיין התקציב הרגיל היה יותר מהשנה הקודמת המותר

דפנה: כי יש יותר אנשים

גל: נכון, ויש יותר החלטות טייס אוטומטי יש גידול 3%

דפנה: והחוק גם קובע שאם יש יותר אנשים הם יתוקצבו שלושה אחוז התקציב גדל כל שנה אז זה סדר גודל של 15 מיליארד שקל זאת אומרת אם אנחנו הולכים לפי המקורי חסר לנו

דפנה: חמישה עשר מיליארד שקל

גל: במסגרת ושתיים סדר העדיפות פגום

דפנה: אז זה מה שאולי אומרים באוצר שהרבה פעמים רואים אותם בוא נאמר לא מזילים דמעה על זה שאין תקציב כי למעשה המשמעות הוא חיסכון.

גל: לא מסכים עם זה

דפנה: הם אומרים אם עכשיו היינו צריכים עוד לתת את כל ההבטחות בחירות ואת כל הכספים של הפוליטיקאים רוצים אז היינו בגירעון הרבה יותר גדול מאחד חלקי 12 שאיך שהוא אנחנו מסתדרים איתו.

גל: אם זה היה הדבר הנכון אז למה אם זה כל כך טוב אז כל שנה לא צריך תקציב ונעבוד כל שנה באחד חלקי 12 נכון כאילו זה כל כך טוב.

דפנה: אבל פה יש לחצים פוליטיים

גל: אבל מדוע לדעתי זה לא נכון נקודת המוצא לא תקציב תוכנית כלכלית שזה תקציב והרפורמות היא נועדה לממש מדיניות כלכלית לקדם את המטרות של המדיניות הכלכלית לצורך העניין צמיחה וצמצום פערים, מה זה התקציב? התקציב זה אוסף של תוכניות שאמור להביא לשם כמו ניתן דוגמאות סבסוד צהרונים, מס הכנסה שלילי, תשתיות תחבורתיות, הכשרות מקצועיות, קצבאות זקנה כל הנושאים הללו הם לא איזה אוסף של מספרים הם תומכים בקידום הצמיחה תומכים בצמצום הפערים וכל הרפורמות להגברת התחרותיות הקטנת הבירוקרטיה והרגולציה מה הם אמורים לתמוך במדיניות הכלכלית במטרות של המדיניות הכלכלית עכשיו אם הם יעשו אז נקודת המוצא זה שהם יתמכו בזה מה את אומרת אני לא מסוגלת להתמודד כי בפועל כתוצאה מהלחצים הפוליטיים יקרו שני דברים נעשה קצת את הצד השני של המטבע לא באמת שימו את הכסף במקומות הנכונים כי תמיד יהיה מישהו שידאג לזה שזה יכנס לכסף שהוא כסף רע למקומות שהם הלא נכונים

דפנה: כספים קואליציוניים

גל: לא כמו שאתה גל  היית רוצה בעולם אוטופי בסוף צריך להסתכל על התמונה הכוללת ובתמונה הכוללת זה נכון שבגלל הרבה פעמים לחצים כאלה ואחרים את לא מקבלת את הדבר האופטימלי האידיאלי כמו בכל דבר בחיים אבל זו בריחה מאחריות כן ניתן גם במסגרת האילוצים הפוליטיים נכון אז זה יקבל מיליארד שקל שלא היה צריך לקבל וזה עוד 500 מיליון שקל את צודקת זה בהסכם קואליציוני כזה או אחר את יודעת שבנושאים מסוימים שבהסכם קואליציוניים שהם בסך הכל גם לא רעים.

דפנה: כן, כמו נגיד קצבאות לעולים שאין להם פנסיה ראינו דרישות כאלה

גל: אני מסכים שבמסגרת מסוימת מתוך 500 מיליארד שקל יהיו נגיד שלושה מיליארד שני מיליארד שהם לא במקום הנכון ואולי אפילו קצת יותר אבל יש 496 שהם כן במקום הנכון.

דפנה: אני רק פותחת סוגריים עוד מעט נחזור חזרה למקום שהיינו כשאנחנו מדברים לדוגמא על האפשרות של עוד בחירות אז יש את העלות של הבחירות שהם יכול בא נאמר מיליארדים רבים אבל אתה אומר שעלות המרכזית היא שהמשק לא מקבל את מה שהוא צריך כי התקציב לא מהונדס כמו שהוא היה צריך להיות מהונדס זה העלות האמיתית של בחירות

גל: כיוון שהתוכניות של התקציב שהם אמורות לתמוך בצמיחה ואמורות לתמוך בצמצום הפערים לא מיושמות וביוקר המחיה הם לא מיושמות וכיוון שהם לא מיושמות ואנחנו יוצאים מנקודת המוצא שבוודאי שהם היו תורמות לכל הצעדים הללו אנחנו פוגעים בצמיחה את יודעת כמה זה כל אחוז צמיחה זה מעל 10 מיליארד שקל

דפנה: אני שמחה שהמאזינים את הפרצוף הסהרונים שלי

גל: אחוז, זה נשמע כזה זה בסדר גודל של 13-14 מיליארד שקל אחוז ואת זה אנחנו מאבדים כי לא יהיה את הכבישים ולא יהיה את המס הכנסה שלילי שיעודד אנשים וכן יטפל בבעיית העוני וכל הדברים

דפנה: אז בא נאמר שאנחנו בקורונה אנחנו צריכים את זה פי מיליון כי כל המשק משתנה ואנחנו חייבים בכלל לארגן הכל מחדש ואנחנו לא עושים את זה כי הפוליטיקאים רבים.

גל: נכון

דפנה: אז לפני שאנחנו סוגרים מעגל ומאשרים את התקציב סופית בכנסת אני רוצה לשאול אותך בכל זאת מי לדעתך הגורמים שהכי משפיעים על העיצוב של התקציב הרי תיארת תהליך שעל פניו נשמע קצת במחשכים לפחות השלב הראשון שזה עוד מתקיים בחדרים של פקידי האוצר וכדומה, עד כמה באמת הציבור משפיע? עד כמה זה הפוליטיקאים? עד כמה זה הפקידים? מי בסוף קובע את סדרי העדיפויות שלנו?

גל: נגיד עד כמה משבצות לדעתי החשובות של כל אחד בהיבט שלו קודם כל ישנה חשיבות גדולה מאוד לשר אוצר שר אוצר קובע  זה שני דברים אחד הוא קובע את המדיניות לאן הולכים תביאו לי תקציב מסוג א’ או מסוג ב’  האדם העובד במרכז אני רוצה צמיחה מדיניות הדבר השני זה עד כמה הוא יכול להוביל וליישם אחרי שאישר זאת אומרת פעם אחת הוא נתן את המדיניות את הקו לאיזה קו לפה או לפה.

דפנה: אבל זה לא הפקידים קובעים את האמת

גל: אני אסביר איפה הפקידים פעם שנייה שר אוצר החשיבות השנייה היא מאוד גדולה לדעת את זוכרת שמראים לו את כל הדברים הוא צריך אומץ ללכת על הדברים שבדרך כלל היותר נכונים היותר קשים הוא לוקח סיכון כי שאתה לא עושה את יודעת מה קורה פחות סיכון כי לא עשית אבל שאתה עושה והולך על דברים קשים הוא צריך אומץ

דפנה: כמו לך תריב עם סוכנויות הביטוח שיש להם מתפקדים בליכוד

גל: וגם בכנסת ובכל…. והחשיבות גדולה הוא יודע לקחת את זה ולאשר את התקציב כמו שהוא ואיך אמרת שהוא לא הופך להיות בסוף איזה שהוא זה משהו שיצאת מ-א’ ויצאת ל-ב’ . אגף התקציבים הוא ברור גוף מאוד מאוד חשוב כי בסוף את המדיניות הזאת שבדרך כלל מסכימים עליה צריך להביא את התוכניות הנכונות המקצועיות הנכונות שבאמת תורמות ומשפרות כאילו ומביאות למטרה, ולכן בוודאי כגורם המקצועי כגורם המבצע שגם הוא ממליץ על מדיניות בוודאי הוא חשוב ביותר גם להמליץ  לשר על המדיניות הנכונה והשר מחליט על המדיניות אבל הוא גם צריך להביא את התוכנית כי הוא….  יכולת השפעה גדולה.

דפנה: אבל בא איזה יכולת יש לשר אוצר שחלקם לא יגיעו בשנים האחרונות עם רקע כלכלי לעמוד מול הפקידות הזו ולומר זה כן זה לא

גל: אתה ממש לא צריך להיות כלכלן  אתה צריך לבוא עם תפיסת עולם אתה צריך שיהיה לך אומץ אמינות וכושר ביצוע זה מה שאתה צריך כדי להיות שר אוצר טוב מאוד וצוות מקצועי כלכלנים שידעו להביא את התוכניות המתאימות לכל מה שאתה הכתבת זאת אומרת יש שר האוצר שהוא משפיע מאוד בשני ההיבטים פעם אחת מבחינת הכיוון שהוא מוכן ללכת אליו פעם שנייה בעולם היישום שהוא יודע להעביר ולאשר ולדחוף ולדעת להעביר את זה גם בפוליטיקה איך אמרת בתוך הפוליטיקה זה לא הפקידות זה גם השר לכן יש לו תפקיד חשוב וראש ממשלה כי בסופו של דבר ראש הממשלה כאילו גם אחרי את זוכרת את השלבים אמרנו שר אוצר ראש ממשלה יש לה חשיבות מאוד גדולה כי הולכים לתהליך מאוד מאוד מורכב שראש הממשלה נותן את הגיבוי ואת הדחיפה לא נכנס לכל עכשיו לכל סעיף כזה או אחר אבל את הכיוון את הדחיפה והתמיכה והגיבוי מול המשברים שבדרך כלל עלולים לקרות במסגרת הזאת וגם קצת משרד המשפטים בחלק מהנושאים זאת אומרת יש את אגף התקציבים ומשרד האוצר שהגוף שהוא מציע את המדיניות ומבצע, שר אוצר נותן מדיניות יש לו השפע עצומה לאן זה הולך הוא יכול להגיד חברים לא מבין בכלכלה אל תביאו לי עכשיו דברים קשים מראש עזבו תחסכו את כל ה-לא לא או הנה שר אוצר שאומר תביאו לי אני בעד תחרות זה תפיסת עולמי עכשיו אתם תביאו לי את כל התוכניות ואני אומר לכם אני לא חושש לרגע תביאו את כל הדברים שהם גם עם הקשים הנה שני הבדלים.

דפנה:  בפרקטיקה מהניסיון שלך כי אתה כבר באמת הרבה שנים בתחום ובנית לא מעט תקציבים גם בעצמך עד כמה באמת שרי האוצר במדינת ישראל בוא נאמר מסיטים את הספינה באמת מכיוון מהכיוון הימני והשמאלי כמובן מבחינה כלכלית אני מדברת וכמה הם בסוף לוקחים שתיים שלוש רפורמות דגל שבסוף הם הרפורמות שלהם והם היח”ץ שלהם אבל בסוף ישראל מתנהלת כבר הרבה שנים עם איזה שהוא קו כלכלי דיי אחיד.

גל: מה זה שמאל ימין סוציאליסט קפיטליסט כל האוסף הכותרות אני חושב שאין הבדל בשני הדברים שאחד זה כולם בעד ליברליזציה משק חופשי כולם בעד זה וכולם מבינים גם שאין גירעונות גבוהים כאילו יש מאין כולם מבינים את זה מה יכול להיות ההבדל שהוא לגיטימי יכול לבוא מישהו ולהגיד אני רוצה ממשלה רחבה עם הרבה מאוד הוצאות הרבה השקעות אזרחיות תקציב גדול אבל אז הוא בעצם אומר והרבה פעמים הם לא אומרים את זה.

דפנה: אני רוצה גם מיסים

גל:  בדיוק ככה אתה מבין שאת עם מיסים גבוהים שבדיה, פינלנד יכול לבוא מישהו אחר עם תפיסה אסכולה שונה ולהגיד לו אני רוצה ממשלה צרה מיסים נמוכים שהאזרחים ישלמו כמה שפחות מיסים.

דפנה: איפה  לדוגמה היה כחלון בתוך זה, באמצע?

גל: שניהם לגיטימיים דרך אגב ולכן אני לא רואה קודם כל אני לא רואה בעניין גירעונות גדולים מה זה שמאל ימין אי אפשר לעשות גירעונות גדולים עם אתה  בשמאל ימין ליברלי קפיטליסטי לא משנה מה איזה תפיסה ההבדל יכול להיות במסגרת התפיסה בעיה שחלק מהפוליטיקאים בגלל שרוצים גם וגם רוצים גם ממשלה רחבה גם להוציא ולהוציא בין הייתר גם דברים נכונים אבל גם לא להעלות מיסים זה לא עובד. לגבי שרים בסופו של דבר אני חושב שרוב השרים באים מכוונה טובה הם רוצים להצליח.

דפנה: השאלה מה זה להצליח בתחום הזה?

גל: איפה החלק הבעייתיים שבדברים שהם חשובים כמו רפורמות הרבה פעמים אתה גם נכנס לעולם שהוא עולם קשה עם סיכונים והפירות הרבה פעמים הם רחוקים זאת אומרת והרבה פעמים פוליטיקאים רוצים לראות עכשיו

דפנה: תוצאות  מיידיות

גל:  וגם בסיכון בלי יותר מידי קרבות הרבה פעמים הדברים האלה הם מתערבבים

דפנה: ואז אתה רואה רפורמות בשקל כאלה של הורדת מחיר המוצצים זו הרמה.

גל: אבל חזרנו לנקודה שאלת אותי מקודם כלכלן לא כלכלן מה זה הרפורמות המוצץ המשמעות היא כדי לדעת להביא רפורמות משמעותיות מה אתה צריך אתה צריך את האומץ אתה לא צריך כלכלן דגול או משהו כזה אתה צריך שני דברים אומץ ואתה גם צריך שיהיה לך את הניסיון הפוליטי והכוח לדעת אחרי שזה החלטת שזה יעבור

דפנה: רק צריך להבין שזה לא עוד חוק אם התקציב לא עובר אין ממשלה כי אין סדרי העדיפויות ואפשר ללכת הביתה.

גל: בתקופה רגילה באמת נקבע שתוך שלושה חודשים צריך לאשר את תקציב ואם לא הכנסת מתפזרת באופן אוטומטי.

דפנה: שלושה חודשים אתה מתכוון מדצמבר למרץ זאת אומרת אפשר להתחיל את השנה באיחור של שלושה חודשים אבל לא יותר מזה.

גל: נכון, או לתקן את החוק כן זה תמיד אפשר ואז הכנסת מתפזרת כי מי שחוקק את זה הבין את החשיבות של שיהיה תקציב דווקא את החשיבות ולא אחד חלקי שתיים עשרה עד כדי זה שבעצם קבע המחוקק שהולכים לבחירות בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה היום טיפה שונה כיוון שמראש נקבע בחוק שעד 24 באוגוסט צריך להיות תקציב ואם אין תקציב אז הכנסת מתפזרת למעט  כיוון שזה לא יקרה זוכרת את הלו”ז שאמרנו?

דפנה כן, רק באוגוסט מתחילים להגיש את התקציב

גל: זוכרת כאילו אנחנו בממשלה שנשאר עוד חודש את זוכרת שאנחנו צריכים כבר שלושה ארבעה חודשים בלתי פיזיקלית בלתי אפשרי לא אז לתקן את החוק הם קבעו את זה לפני שלושה חודשים אבל כיוון שלא התחילו את התהליך… בממשלה לפני שלושה חודשים זאת הייתה הכוונה ואז היו נמצאים פחות או יותר במקום אחר לו”ז צפוף אבל אפשרי אז למעשה זה כרגע בלתי אפשרי אבל כדי שלא נלך לבחירות אז ניתן לתקן החוק ולקבוע תאריך שאת יודעת שאת יודעת כמה הוא

דפנה: עכשיו מדובר על נובמבר אבל בא נחכה ונראה לאן כל זה הולך וגם פה זה קצת מסתבך כי בהסכם בין נתניהו לגנץ התקציב הוא בעצם המקום היחיד שבו אפשר לפרק את הממשלה בלי לתת את הרוטציה לגנץ אז פה זה בכלל הולך ומסתבך ולמעשה זה אבסורד גדול שכל הכלכלה שלנו היא עכשיו בת ערובה לשיקולים פוליטיים.

בקיצור נושא מאוד מאוד מורכב איך אתה מסכם מה לדעתך הדבר הכי חשוב שאנשים צריכים לדעת ובאמת אפילו אולי עצה לאדם שבכל זאת רוצה להשפיע על התקציב.

גל: אחת הבעיות והכשלים שיש שאדם הפשוט שאת מדברת עליו זה כמעט כולנו מישהו שהוא לא מאורגן באיזה ארגון באיזה לובי באיזה מרכז כוח זה הרוב המוחלט הרוב הדומם שעובד קם בבוקר עובד זה ממנו 50% מרוויח שכר מינימום כל היום זה מה שהוא עושה רוצה לפרנס את המשפחה שלו, לא מעוגן ולכן הבעיה היא שבדרך כלל שכל הצעדים שרוצים לעשות לטובתו שמוצאות את עצמם במוקדי כוח לא קורים ובחלק מהמקרים אכן הדברים הקלים שהכי פוגעים בו אז לבן אדם הזה ברור שבמידה הוא צריך להתעניין יותר לראות יותר להבין יותר מי פועל לטובתו ומי לא במסגרת הנושאים, לכם יש תפקיד גדול לפשט לו לפרשן  לו את הדברים שקורים ברמה שהוא גם יבין את הדברים מי פועל מהאינטרס שלו ומי נכנע לאינטרסים אחרים ואז כמו בכל דמוקרטיה יש שני דברים פעם אחת זה הפתק הנכון שהוא צריך לשים למישהו שהוא חושב שעשה לטובתו ועשה לטובתו והלך באומץ ועשה דברים ולקח סיכונים כשר אוצר כראש ממשלה כממשלה והלך בניגוד לאינטרס הפוליטי שלו ופעל לטובתו  אז הוא יצטרך ויהיה נכון לשים, או התארגנויות של קבוצות שהם קבוצות עממיות  כאילו שהם לא משויכות כאילו לאיזה סקטוריאליות.

דפנה: כמו הורים שאנחנו רואים עכשיו מתארגנים במחאה החברתית או עצמאים

גל:  הורים או עצמאיים או קבוצות שהם קבוצות מייצגות אבל של אוכלוסיות רחבות ולא סקטוריאליות התארגנויות  כאלו הם הרבה יותר אותנטיות והם יוצרות כוח ונותנות את הגיבוי דווקא לשרים ולשר האוצר לעשות את הדברים הנכונים כי הם נותנת להם את הגיבוי הזה ואז הם יתרמו

דפנה: גל אתה תזכה להיות האורח הראשון שהוא במסגרת המסורת החדשה שלנו בעושים פוליטיקה שבה אני מפנה שאלה למאזינים והם מוזמנים להקשיב לי ברשתות החברתיות ובפרק הבא ניתן קצת מהתובנות שלהם בסוף הפרק אז אנחנו  כל פעם נציג שאלה שקשורה לפרק וכך נתגלגל גם בין פרק לפרק אז הפעם אני אשמח לשאול את המאזינים מי שרוצה כמובן מוזמן לכתוב לי ברשתות החברתיות.

האם הם חושבים שזה נכון לקשור בין התקציב לבין הגורל של הממשלה? שאנחנו רואים שנה אחרי שנה את הריטואל הזה שבו כולנו כוססים ציפורניים עם הממשלה תשרוד אם יש לכם גם רעיונות והצעות מקוריות בעניין אני יותר מאשמח ואני גם אביא אותם בפרק הבא אז גל הרשקוביץ המון המון תודה הסכמנו ולמדנו וגם נהנינו ותודה רבה לצוות שלנו.

אין תגובות

פרסום תגובה