דפנה ליאל

למה לי משבר האקלים עכשיו?

בעולם כולו כבר הבינו שיש צורך לעסוק בהרחבה במשבר האקלים, אבל איפה נמצאת ישראל ביחס לעולם? מה הן דרכי הפעולה הרווחות כיום להתמודדות עם המשבר? ולמה הפוליטיקאים שלנו מדשדשים מאחור ביחס לעולם המערבי?
לי ירון, כתבת משבר האקלים ב'הארץ' תשפוך אור על הנושא ותספר לנו מה הסכנות שעומדות מולנו ולמה המשבר הוא לא נישתי כמו שנהוג לתפוס אותו אלא נוגע בכל תחומי החיים.

משתתפים: דפנה ליאל \ לי ירון

שלום לכם אנחנו בעוד פרק של עושים פוליטיקה ברוב העולם המערבי משבר האקלים הוא אחד הנושאים הכי רותחים תרתי משמע, תקשורת לא מפסיקה לדווח עליו מפלגות ירוקות כובשות את הפרלמנט בישראל לעומת זאת הוא עדיין בתחתית שרשרת המזון הסיקורית, הרבה אחרי הפוליטיקה הביטחון וכמובן הקורונה. זה קורה בגלל טעות לוגית רוב האזרחים והעיתונאים חושבים שישראל היא טיפה בים ובמידה רבה של צדק לא אנחנו אלה שנצליח לפתור את משבר האקלים, אז למה להתעסק בזה כמובן שזו דרך שגויה לחלוטין להסתכל על העניין.

הפתרון למשבר יהיה כנראה בסופו של דבר טכנולוגי וכאן אנחנו יכולים לתרום המון אבל לא זה העניין, ישראל היא אחת הנפגעות העיקריות מהמשבר בגלל מיקומה אז אולי היא לא תצליח למנוע את המשבר אבל נשאלת השאלה מה היא עושה כדי להיערך אליו זה הנושא של הפרק שלנו היום ואיתנו לי ירון =  כתבת משבר האקלים של עיתון הארץ.

קודם כל תספרי לנו על המעבר הלא-טריוויאלי מכתבת רווחה לכתבת סביבה ששתינו הרבה שנים בתחום ואנחנו יודעות שזה בדרך כלל תחום שנותנים לכתבים מתחילים ונורא קשה להכניס בו ידיעות ואת מבחירה ויתרת על תחום סיקור שגם הוא מאוד מאוד משמעותי ובחרת לקדם את הנושא הזה בתקשורת.

לי:  אני הייתי בג'נאבה בשנה בכנס האום בנושא הפליטים בדצמבר 2019 ושם אחד הבכירים שרצה להתחיל לדבר על ההשלכות של משבר האקלים במובן של גלי פליטים חסרי תקדים שלא ראינו כמוהם שיכו בכל העולם בייחוד במזרח התיכון הוא דיבר על זה שבעולם כיום יש כ 80 מיליון פליטים ועקורים המספרים האלה הגיעו ל-200-300  מיליון פליטים ואני בתור  כתבת רווחה וכתבת פנים שמסקרת את הנושא ויודעת מה ה- 30 אלף מבקשי מקלט שחיים בישראל איזה מחלוקות ובעיות ההגעה שלהם לפה יצרה לחשוב על עולם שבו מדינות קורסות וגלי פליטים כאלה מציפים את העולם לי זה הפיל את האסימון על כמה חמור משבר האקלים ומאותה נקודה המשכתי עוד שנה בתחום של הרווחה אבל התחלתי לקרוא המון  שיניתי תוכנית הלימודים שלי באוניברסיטה כדי ללמוד על הנושא וככל שלמדתי עוד נכנסתי באמת לחרדה ולהבנה שהעולם שלנו משתנה והשתנה בקצב אקספונציאלי כמו שאנחנו

דפנה למדנו בתחום אחר שגם הוא אגב קשור בתחום הסביבה אבל זה כבר לפרק אחר הקורונה.

לי: לחלוטין, התחלתי לדבר עם העורכים שלי שהייתי רוצה לעשות את המעבר ובאמת לשמחתי העורכים שלנו בארץ הקימו תחום חדש שנקרא תחום משבר האקלים שהוא מתווסף לסיקור הסביבה והמטרה שלנו היא באמת להסביר לקוראים שלנו ובכלל עשיתי את היוזמה של מושג ירוק עם אוניברסיטת תל-אביב במסגרתה הכשרנו כארבע מאות עיתונאים מכל כלי התקשורת גם ,12 13, כאן, מקור ראשון, ישראל היום ממש מכל כלי תקשורת על משבר האקלים מתוך הבנה שזה נושא שנשמע לנו בהתחלה נורא נורא גדול נורא מפחיד נורא מדעי ועיתונאים צריכים כלים ממיטב המומחים ממש כמו מהקורונה בשביל לסקר אותו בצורה נגישה וזה גם מה שנעשה פה היום.

דפנה: אז בואי נתחיל מבראשית זה המסורת כאן בפודקאסט תנסי להסביר לנו בשפה של הדיוטות מה זה אומר שכדור הארץ מתחמם מבחינת כל אחד ואחד מאיתנו מה המשמעות של עלייה של מעלה או מעלה וחצי שזו הייתה השורה התחתונה של הדו"ח האחרון שפורסם בנושא.

לי: אז אנחנו יכולות לחשוב על הכדור קצת כמו על גוף האדם לחשוב שכדור הארץ כבר חולה עם חום של 1.1 מעלות זה מה שהפעולות של הדורות הקודמים עשו הדו"ח המאוד מאוד חמור הזה של IPCC זה באמת עשרות מדענים מכל העולם מראה לנו שלא משנה כבר מה נעשה החום של הכדור שלנו הולך לעלות לאחד וחצי מעלות זה כמו שאנחנו יודעים עוד אפס 0.4 כלומר לעלות לרב של  אחד וחצי מעלות יותר מהתקופה הקדם תעשייתית לזה אנחנו הולכים להגיע ככל הנראה לא משנה מה נעשה בעשרים השנים הקרובות עכשיו זה באמת נשמע לנו טמפרטורה נורא קטנה ואולי כמו שאנחנו יודעים על הגוף שלנו שאנחנו מקיאים וחולים וכל המערכות של הגוף שלנו מתחילות להשתבש כשיש לנו חום ככה גם לכדור שלנו והיעד הנקודה הזאת של אחד וחצי זה היעד שהכריזו כל מנהיגי העולם שהתכנסו בפריז של 2015 שהם יעשו הכל כדי להימנע ממנו זאת אחת מנקודות המפנה שברגע שאנחנו מגיעים אליה האקלים שלנו כמו שאנחנו רואים כבר עכשיו אבל בייתר שאת משתנה.

דפנה: בוא ננסה בכל זאת להבין את זה כי כשאת אומרת לי מעלה וחצי ובכל זאת מדובר בטמפרטורה של מזג אוויר ולא בגוף שלי אז אני מסיקה שבמקום 30 מעלות בקיץ הישראלי סתם לצורך העניין בחודש זה כבר שלוש ושתיים יהיו לנו שלושים ושלוש מעלות. אז למה זה כל כך צריך להטריד אותנו כי אנחנו יכולים להעלות את הטמפרטורה של המזגן?

לי: את צודקת אז בעצם מה שעולה זה הממוצע הגלובאלי אבל יחד עם הממוצע שעולה בעצם כל הקצוות של האקלים זזים לנו זה אומר שיש לנו הרבה הרבה יותר אירועים של מזג אוויר קיצוני באופן כללי יש לנו הרבה יותר גלי חום הקיץ שלנו הרבה יותר ממושך והרבה יותר קשה ובהתאמה החורף שלנו הרבה יותר קצר והגשמים הרבה הרבה יותר קיצוניים הרבה יותר אירועים של סופות, טייפונים, הצפות, בצורות, שריפות ענק כלומר ההבנה מאוד קשה של משבר האקלים היא שחשבנו שאנחנו כבני אדם ככה ממשיכים להתפתח ולהתעדכן כמו איזה גרסה באייפון וכל הזמן הטכנולוגיה תוכל להציל אותנו ומה שאנחנו מבינים זה שהפעולות שלנו שמייצרות את הפליטות של גזי החממה שהם מה שחיממו את האטמוספירה ואת העולם ממש בהכי בסיסי הדבר הזה הוציא את כל המערכת שלנו מאיזון ואנחנו חיים באקלים שאנחנו בכנות לא כל כך יודעים איך הוא ימשיך להשתנות מה שכל כך מדאיג שהערכות  של המדענים עד עכשיו שהרבה פעמים אני מקווה שהמאזינים לא חושבים אוקיי אולי היא מגזימה אולי קצת מפחידה אותנו עד עכשיו המדענים היו זהירים מידי וכל הערכות שלהם יתבררו כנמוכות מקצב ההתחממות שכבר קרה עד עכשיו.

דפנה: אז בואי ננסה להבין מה המשמעות לגבי ישראל הרי אמרת שמדובר בהעלאה ממוצעת של העולם אז יש אזורים שיושפעו יותר ויש אזורים שיושפעו פחות מה זה אומר ספציפית לגבינו?

לי:  אז בישראל בעצם אנחנו רואים שבתקופה של 100 שנה כלומר מ-1950-2017 עלינו כבר באחד נקודה ארבע מעלות כשהחישוב העולמי מדבר על אחד נקודה אחד מעלות מ-1850 בישראל לא מדדו כמעט אחורה ומדענים רואים שקצב התחממות שלנו הוא בעצם כמעט כפול מהממוצע העולמי, זאת אומרת שלנו יש הרבה הרבה יותר סיבות לדאגה ישראל והמזרח התיכון כולו מוגדרים כן hotspot שכל שינויי האקלים הקיצוניים יחולו בהם בצורה יותר משמעותית.

בנוגע לטמפרטורה אנחנו יכולות לראות לפי הערכה הממוצעת עד סוף המאה יהיה פה יותר חם בארבע מעלות תהיה לנו הפחתה בכמות המשקעים בשיעור של 10 עד 20% ואגב גם מחקרים חדשים מדברים על זה שכבר ב-30 השנים עונת הקיץ כבר התקצרה פה בשבוע זאת אומרת שאנחנו רואים פה שיטפונות וגשמים מאוד מאוד חזקים כמו שראינו כבר בחורפים הקודמים ואנחנו מאוד חוששים לקראת החורף הזה ובגלל שיש לנו באמת גשמים שנדחס למספר ימים מצומצם.

דפנה דווקא יש תחושה שהקיץ מתארך כל הזמן ונהיה רק עוד יותר ועוד יותר חם זאת אומרת שלא בהכרח?

לי הקיץ מתארך ונהיה יותר חם אבל בנוסף החורף נהיה קצר יותר אבל חזק יותר הגשמים בו הם הרבה יותר משמעותיים והמערכות שלנו בישראל הניקוז הלא מתפקד שלנו העיריות שלא מתכוננות לא יודעת להתמודד עם זה ואנחנו מקבלים אירועים מאוד חמורים של שיטפונות והצפות שוב אצלנו כמו בעולם רק שאצלנו זה באמת יותר משמעותי.

דפנה אז המשמעות הוא שיהיו לנו הרבה אירועי מזג אוויר קיצוניים זה יכול להיות שריפות שיטפונות וגלי חום וכדומה. בוא ננסה עכשיו לפרוק את לגורמים ולהבין כמה ישראל ערוכה לכל אחד מהאתגרים האלה ומה המשמעות שלהם לגבי כל אחד ואחד מאיתנו, אז אני רוצה להתחיל דווקא בהיערכות לגלי החום הטמפרטורות המאמירות שהרגע דיברת עליהם לאחרונה פרסמת תחקיר מרתק בעיתון הארץ שמראה שכבר עכשיו לא בעתיד ממש בימים אלה גלי החום כבר הורגים אותנו.

לי:  נכון, בעצם בישראל כבר ב 2016 מצאו בשירות המטאורולוגי שהיה גידול מובהק וחד בשכיחות גלי החום ואנחנו מדברות על תחזיות של גלי חום ממושכים של יותר מ-50-55 מעלות בעשורים הקרובים זה בישראל וזה בכל אזור המזרח התיכון .

דפנה מה זאת אומרת 50-55  מעלות  פה בישראל?

לי פה בישראל ובכל האזור של המזרח התיכון גלי חום מאוד קיצוניים שישפיעו על כל אוכלוסיית האזור יותר מ-600 מיליון בני אדם.

 לי:  עכשיו ההבנה הזאת שגלי חום הם קטלניים היא לא חדשה אני מזכירה את גל החום שהיה במערב אירופה 2003 הלכו לעולמם 70,000 אנשים במדינות הכי מבוססות כמו צרפת וכמו ספרד הרבה פעמים חושבים אצלנו בישראל אנחנו רגילים לחום ויש מזגן אז לא יקרה כלום.

דפנה הגוף שלנו כבר מותאם לזה אנחנו מכירים את האמירה הזאת התרגלתי כבר לחום איך אפשר להתרגל לחום הזה של הקיץ באזורים הרותחים אצלנו.

לי  אז ההבנה שלנו היא שאנחנו לא מוכנים לעתיד ויותר מזה כמו שאמרת בתחקיר שפרסמתי לפני כמה שבועות בארץ גילינו שגם בעבר ככל הנראה שכבר 157 ישראלים מתו בגל החום אחד במאי 2020 איך זה קרה ישראל יצא מהסגר הראשון והרשויות עסקו רק במגפת הקורונה. עכשיו בגרפים של הלמ"ס שבודקים את התמותה החריגה העודפת ראו  פתאום בשבוע אחד שלא דומה לשבוע לפניו ולא דומה לשבוע אחריו תמותה עודפת מאוד משמעותית של אותם 157 הישראלים והם לא הצליחו להצביע על שום גורם שקשור לקורונה או שום גורם אחר שיכול להסביר את מקרי המוות הקיצוניים האלה ואחרי שהוסיפו לצוות מומחים שעוסקים במשבר האקלים בעצם הבינו שבאותו שבוע היה גל חום באביב שלא נראה בישראל מאז תחילת המדידות כלומר מאז 1860 שבעצם גל חום כזה שהוא מגיע לפני הקיץ באביב הגוף הרבה פחות רגיל באמת לטמפרטורה והוא הרבה יותר קטלני.

דפנה  אגב קראתי עכשיו בספר של ביל גייטס תחזית ממש מפחידה לגבי הסיפור הזה של גלי חום שהוא כותב שם שיכול להיות שיהיה כל כך חם כך שהזיעה שיוצאת מהגוף שלנו ונועדה לקרר אותנו לא תיספג באוויר כי האוויר יהיה בעצמו כאמור כל כך חם ולח ואז לגוף שלנו לא יצליח לקרר את עצמו זאת אומרת זה יכול לגרום לתופעות בריאותיות מאוד מאוד רחבות היקף.

לי  גוף האדם הוא כמו מנוע שצריך להשיל מעצמו חום כדי להמשיך לפעול והמנגנון קירור שלנו זה שהגוף מאדה מים בהזעה אבל בשביל זה האוויר צריך להיות יותר קר מהגוף ואם זה לא קורה זה באמת מה שמשבש את כל המערכת והתוצאה היא לא רק מוות כמו שאנחנו חושבים עומס חום או מהתייבשות  בעצם גלי חום מקצינים הרבה הרבה מחלות אחרות כלומר אנחנו רואים יותר אירועים של שבץ יותר אירועים של התקפי לב אנחנו רואים מחקרים שמצאו פגיעה בעוברים ובנשים הרות  בזמן של גלי חום כלומר הם באמת מאוד מאוד מסוכנים וכן מי שיושב בבית במזגן שלו הוא מוגן ההבנה היא שיהיו ממש ימים כאלה בישראל שאנחנו פשוט לא נוכל לצאת מהבתים בזמן גל חום כזה כי הוא יסכן את החיים שלנו וכבר מסכן ואין לנו מודעות של זה מספיק לא של מערכת הבריאות ולא בכלל.

דפנה אז אחת הבעיות היא קודם כל מודעות שהיום אני חושב שרוב האנשים בישראל ממש לא מודעים לזה אני מצאתי את עצמי לא מזמן רבה עם בעלי שהוא לא הולך לרכב עכשיו על אופנים בשעות של אחד הימים הכי חמים בשנה הוא פשוט לא הבין מה אני רוצה ממנו. בכל מקרה זה אין לזה שום מודעות שהדבר הזה הוא בעייתי אז זו בעיה אחת וגם אין לך שום היערכות כי הרי לא לכולם יש מזגן למשל ולא כולם יוכלו להתמודד עם מצבים כל כך משמעותיים אני  חשבת שאפילו לא בכל המוסדות הציבוריים בארץ יש מזגן.

לי  נכון באמת רשות החירום הלאומית רח"ל קיבלה כבר ב-2018 מאנשי מקצוע הממשלתיים במשרד להגנת הסביבה ובשירות המטאורולוגי וההידרולוגי המלצה חמה להכניס את גלי החום למפת האיומים של ישראל אם היו מכניסים את זה למפת האיומים אז בעצם כמו שאנחנו מתכוננים לתרחישים של צונאמי לתרחישים של פיקוד העורף היינו מגבשים תוכניות ומערכת הביטחון שלנו הייתה עושה את זה ושם ב-2018 הם סירבו לדבר הזה ורק עכשיו ממש בחודשים האחרונים משרד הביטחון אמרו לנו שהם שוקלים מחדש להכניס את גלי החום למפה שהם יגישו לקבינט אבל הם עוד לא קיבלו את ההחלטה שלהם בנושא.

דפנה  זאת אומרת אין לנו שום מערכות לגל חום מאוד מאוד קיצוני אין מחשבה על מקום שאפשר ללכת אליו.

לי אין לנו שום דבר מיוחד ושונה משאר מדינות בעולם שבאופן אבסורדי נפגעות הרבה פחות מאיתנו כלומר אנחנו רואות מרכזי התקררות נגיד שנפוצים בהרבה מקומות באירופה ויש אותם גם בארצות הברית שפשוט מציעים לכל מי שצריך בגלל החום להגיע ולהתקרר יותר מזה אנחנו רואות יותר ויותר ערים שמאמצות את העקרונות של התכנון האקלימי לאור צבירת החום שמסיידות את המבנים בלבן  או נוטעות עצים כלומר יש תופעה שנקראת אי החום העירוני שבעצם הערים יותר חמות מהאזורים של הערים המיוערים בין 3 ל-6 מעלות זה מאוד משמעותי. רובנו חיים היום בערים והרשויות בגלל הדבר הזה יכולות לנקוט בצעדים שיעזרו לנו פשוט לחיות בנעימים ולשמור על החיים שלנו בעיר. ובישראל אנחנו ממש לא רואות את זה צריך להגיד שבתל אביב יש תוכנית ראשונית של הערכות למשבר האקלים שמיפו את העיר ראו למשל ששכונות דרום העיר הרבה יותר חמות משכונות בצפון העיר בגלל איך שהם בנויות בעיקר בגלל הבטון והאספלט כלומר אלה דברים תכנונים וזה אולי הדבר הכי חשוב שהמאזינים שלנו יכולים להבין. נכון זה שהעולם מתחמם זאת גזירת גורל אנחנו עכשיו כל מדינות העולם צריכות לפעול כדי להקטין את ההתחממות הזאת, ושאנחנו לא נגיע לתרחישי האימים של עלייה של שתי מעלות ושלוש וארבע מעלות בתוך ההתחממות שכבר קיימת הערכות או אי הערכות היא פשוט חיי אדם ועם הרשויות בישראל מתעלמות מאזהרה כזאת ומערכת הביטחון עדיין מתעלמת מהדבר הזה ששוב לא מחבקי העצים קיצוניים אלא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בא ושם את זה כנושא הכי חשוב על סדר היום שלו אז אני חושבת שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות.

 דפנה בהחלט אז בואי ניגע בעוד כמה נושאים כי ההערכות למשבר האקלימי היא לא רק לגלי חום. עוד כתבה מאוד מעניינת שעשית בתקופה האחרונה עוסקת בסוגיית השריפות ראינו רק עכשיו שריפת ענק בהרי ירושלים נציב הכבאות אומר לך באותה שיחה שאתם מקיימים שבעתיד אנחנו צפויים לעשרות שריפות כאלה מידי יום וגם לזה בואו נודה על האמת אף אחד לא באמת טורח להיערך רק הבוקר קיבלתי הודעה לעיתונות באיחור אלגנטי של כמה ימים שהקצו כך וכך מיליוני שקלים לשיקום השריפה הקודמת אז עוסקים יותר בשיקום הנזקים מאשר בהערכות לאסון הבא

לי  את נגעת בדיוק בנקודה של התרבות יהיה בסדר שלנו בישראל היא תגובה שכבר מאוחר מדי ובמשבר האקלים שהוא ממש אקספוננציאלי כמו משבר הקורונה זה כמו שאנחנו נגיב שיש לנו כבר אלפי חולים ונגמרו מכונות הנשמה. זה פשוט מאוחר מדי החזיות עם השריפות באמת דו"ח מחקרי חדש מהחודש האחרון שהזמינו רשות הכבאות וההצלה מראה לנו שכבר ב-2030 העשור הקרוב אנחנו לא מדברות על איזה עתיד מספר הימים שיש פוטנציאל מאוד מאוד גבוה להתלקחות של שריפות עולה מ- 70 ימים כיום ל-80 2060 אנחנו כבר מגיעות ל 90 ימים בשנה 2080 אנחנו מגיעות ל 105 כאלה בשנה עכשיו מדברים כל הזמן בשריפות זה הצתה  זה לא משנה אנחנו מדברות על זה שיש תנאים אקלימיים בעצם כמעט שליש מהשנה שבהם כל גפרור כזה כל הצתה קטנה כל גורם כזה יכולים להבעיר  לנו את המדינה ולגרום לנזק חסר תקדים לחיים של אנשים לטבע לרכוש ובאמת כמו שאמרת אומר נציב הכבאות מפורשות אין לנו את הערכות לזה אין לנו את התקציבים אין לנו בכלל את התכנון האסטרטגי ארוך הטווח כלומר יש למשל מערכת שחוזה התלקחות של שריפות וכיווני אש בזמן אמת שיש את זה בהרבה מדינות וברשות הכבאות הבינו עוד ב-2013 שהם צריכים את זה והגדירו במסמכים את זה כצורך דחוף וקריטי אחרי האסון הכרמל

דפנה אבל יש להם סופרטנקר אז מה הם באים בטענות באמת ולא רכשנו את זה אני מניחה ספוילר

לי  כלומר הם הסתבכו  במכרזים על מכרזים עכשיו עובדים והם אומרים שזה יהיה ממש עוד כמה חודשים. אותו דבר עם אזורי החיץ שנועדו כבר דיברנו על זה לאחרונה נועדו למנוע את התפשטות השריפות גם זאת סאגה מתמשכת על תקציבים ובכלל אולי אנחנו יכולים  להגיד משהו כללי על ההתנהלות של משרד האוצר בכל הנושא הזה של בסוף אנחנו עכשיו עוברות נושא נושא על השריפות והגלי חום אבל יש איזה שהיא הבנה והרבה מדינות עשו את זה הכריזו  על משבר האקלים כאירוע חירום לאומי מדיני שרשויות מכירות בזה מתכננות כמו שצה"ל יודע

דפנה כמו שמשקיעים באיום האירני וכל הגזרות פועלות בהתאם

לי כי זה לא סיפור של המשרד להגנת הסביבה זה סיפור שבגלל שהוא פוגש אותנו בכל תחומי החיים הוא גם דורש היערכות של כל משרדי הממשלה כלומר נגיד משרד התחבורה זה נוגע יותר לצד של הפחתת הפליטות אבל ראינו את מרב מיכאלי מתחילה להבין את הנושא וממנה צוות שבכל החלטה תחבורתית הסתכלו גם על שיקול סביבתי לכולנו יהיה עדיף שתהיה הרבה יותר תחבורה ציבורית לנו זה יהיה לנו יותר נעים ונוח וזה גם משפיע.

דפנה אז בוא נעבור לסוגיה נוספת בוערת כי עוד מעט מגיע החורף היערכות לשיטפונות גם כאן בארץ היו שיטפונות קשים למדי בחורף האחרון וכמובן גם במדינות מפותחות כמו גרמניה ראינו עד כמה שיטפון אחד יכול לזרוע הרס שייקח שנים רבות לשקם וגם בהקשר הזה בתקציב האחרון היו קרבות על תקציב זעום למדי להיערכות לשיטפונות וצריך לומר שזה באמת כסף גדול כי מדובר על תשתיות בכל רחבי הארץ וכדומה איפה אנחנו עומדים בסוגיה הזאת?

לי  אני רוצה להתחיל קודם כל על המרכז לחיזוי שיטפונות קצת כמו המרכז של החיזוי של השריפות אחרי שהיו כל האירועים הבאמת מאוד מאוד קשים בגרמניה בבלגיה באנו ושאלנו את משרדי הממשלה תגידו כשבישראל יש צפי של שיטפונות הדבר הזה קורה כל חורף כשקורה אירוע כזה מי מזהיר אותנו שלפחות נתפנה מהבתים שלנו נלך לאזור מוגן בזמן של שיטפון בעצם גילינו שמדובר בשלושה סטודנטים מהאוניברסיטה העברית שעובדים במשמרות כל פעם אחד לפעמים אף אחד והם  החומה המחוררת  שלנו שמזהירה אותנו מפני שיטפונות

דפנה צריך לומר שאזהרה מפני שיטפונות היא קריטית כמו אזהרה מפני שלג אני ירושלמית אני זוכרת שכל פעם לפני שיש שלג העירייה יוצאת מגדרה להודיע לתושבים להיערך לשלג לפתוח את חורי הניקוז להוריד את הדברים שיכולים לעוף ברוח כי דברים אלה הם חיי אדם משהו שעף לדוגמה מהגג ופוגע במישהו פירושו חיי אדם שלא לדבר כמובן על הצפות ושיטפונות ופה יכול לפקוד  אותנו אירוע לא פחות מסוכן אבל אנחנו סביר  להניח שנקום בבוקר ונגלה שהוא התרחש נכון

לי בגרמניה למשל יש להם מרכז חיזוי מצוין ועדיין הם לא הצליחו להזהיר מספיק את התושבים ולפנות מספיק מהר מהבתים. אז בישראל אין לנו אפילו את זה ומה שאבסורדי שמה שהם כן עושים הם לא יודעים להתריע על ערים

דפנה הם יודעים להגיד שזה יקרה  במדינת ישראל למשל

לי הם הוקמו כלקח מאסון צפית שכולנו זוכרים עשרת תלמידי המכינה הקדם צבאית בני ציון אז הם יודעים בטבע להתריע והם לא יודעים באזורים עירוניים כלומר המאזינים שלנו שגרים באשדוד בתל אביב בחיפה אתם לא מקבלים את מערכת החיזוי  שאתם צריכים עכשיו באמת גם עוד לפני קרבות התקציב אמרו שישדרגו את זה אז יחליפו את הסטודנטים בעובדי קבלן

דפנה  זה מה שיעשה את השינוי, אבל מעבר לזה זאת אומרת אנחנו היינו רוצים לדעת מה יקרה אבל בוא נגיד שאנחנו כבר יודעים התקדמנו, עד כמה מערכת הניקוז בארץ ארוך על הדבר הזה וכמובן שלנו פערים מאוד גדולים יש אזורים שבהם המצב הרבה יותר מוזנח מערים אחרות, מה עושים לגבי זה?

לי באמת זה מזכיר משהו שמשבר האקלים זה סיפור של הרווחה במובן הזה שיש פערים מאוד גדולים בין רשויות חזקות ורשויות חלשות בתוך הערים עצמן כמו בתל אביב בין הצפון לבין המרכז אז באמת בישראל הרשויות המקומיות באופן גורף לא מוכנות ושוב כל אחד יכול לראות את זה רק ממה שאנחנו רואים שקרה בחורפים הקודמים והדבר שעוד יותר מדאיג אותי שאנחנו גם הולכים ומעצימים את זה כלומר אנחנו ממשיכים לקדם בנייה מסיבית מאוד הבנייה המסיבית מצמצמת את היקף השטחים שהמים יכולים להיקוות באופן טבעי או לחלחל לקרקע ואז זה סכנה גדולה אז לא רק שאנחנו לא נערכות אנחנו גם מעצימים בכל שנה את הסכנה עם הבנייה המסיבית

דפנה אספלט לא סופג את הנוזלים

לי ואנחנו לא  לרוב רואות את וועדות התכנון את האחראים מספיק מתחשבים בשיקולים האלה של הצפות ושיטפונות ואקלים חדש שאנחנו ממשיכים לתכנן וזה פשוט נזקים כבדים את יודעת אם צריך לדבר עם משרד האוצר בכלכלה אז מצאתי דו"ח שעשו לאחרונה שובר שכבר הנזק כלכלי מהצפות בשמונה השנים האחרונות עלה שלושה מיליארד שקלים לחברות הביטוח כלומר  מדברים על נזקים חסרי תקדים בכל המובנים מעבר לנזקים ברורים לחיי אדם לרכוש אנחנו לא צריכים להפוך לוונציה כל פעם שיש פה חורף אני מקווה שעם התקציב הקרוב באמת יושקע כסף בצורה רצינית ונשפר את היערכות

דפנה  אז באמת לאן אנחנו צועדים בוא נגיד שהגענו למסקנה אנחנו לעשות סיכום ביניים שאנחנו לא ערוכים לזה כמו שצריך.

עד כמה הממשלה הזו לוקחת את האתגר הזה ברצינות כי מצד אחד אנחנו רואים שרה להגנת הסביבה שמחויבת לנושא וראש ממשלה שמדבר על זה עם הפקידות הבכירה בארצות הברית ועומד לנסוע לוועידה העולמית בנושא ומנגד אנחנו רואים קידום של רפורמה שאמורה להסיר חסמים בירוקרטיים שברור לכולם שזה בדיוק אותם דברים שדיברת עליהם שנועדו להגן על כולנו הם מפני דברים מהסוג הזה זה כן זה כאב ראש כשאתה בונה לדאוג שהכל יהיה על פי התקנים המתקדמים אבל בסוף הדברים האלה חשובים אז עד כמה ברמת המאקרו את רואה אותנו צועדים בהקשר הזה לכיוון הנכון שאנחנו מדברים על ההערכות לנזקי משבר האקלים? עד כמה הם תורמים להורדת הפליטות וכדומה זה נושא אחר

לי תראי המצב שלנו כרגע הוא מדאיג והוא מסוכן אין דרך אחרת להגיד את זה והמאזינים צריכים לדעת ישראל לא מוכנה יש לנו מנהלת להיערכות לשינוי האקלים תחת המשרד להגנת הסביבה איזה מין האצה אם  תרצי למשבר האקלים נחשי כמה אנשים עובדים שם ומכינים את ישראל לכל התרחישים הנוראים שדיברנו עליהם.

דפנה  מאחר ואני קצת מכירה את המשרד להגנת הסביבה עסקתי בזה טיפה בעבר אז אני אגיד חמישה-עשר.

לי כרגע אחד שהוא המנהל והוא כותב את הדוחות המאוד קשים האלה שאף אחד לא כל כך מגיב להם עברה החלטת ממשלה בנושא ב 2018 עברו 3 שנים מתריעים במנהלת, במשרד להגנת הסביבה מתריעים ושוב לדעתי הערכות שלהם נמוכות שאנחנו צריכים כמה מיליארדים טובים בשביל להתכונן שזה שוב ממש כמו במשבר הקורונה בכל העולם מבינים משרדי האוצר מכינים את התקציבים שלהם לפי הסתכלות של משבר האקלים כי הם יודעים שכל שקל שלא נשים היום אנחנו נוציא אותו אחר כך בדיוק כמו עם השריפות כלומר לא נתכונן עכשיו לא נעשה אזור חיץ אז יהיו שריפות אז אנחנו נאבד חיי אדם טבע חיים של חיות ונשלם אחרי זה יותר אחרי שהנזק כבר נעשה אז במשרד האוצר אנחנו ראינו אחרי באמת כמו שאת אומרת צריך לתת את הקרדיט לתמר זנדברג באמת היא הגיעה שרה ראשונה אני חושבת שמבקשת את התיק הזה את הנושא ובאמת הצליחה להשיג הרבה יותר תקציבים אין עדיין את המספר הכולל כי במשרד האוצר לא הסכימו לתת תקציב קופסא שהוא רק למשבר האקלים אלא הסכימו לתת לכל משרד שביקש קצת.

דפנה אני לא מצליחה להבין הם מסתכלים על גרמניה לא תגידי איזה מדינה נחשלת שהתשתיות שלה מתמוטטות הם לא רואים בפני איזה איום אנחנו עומדים, הרי בסוף פוליטיקאים כשזה יקרה זה התגלגל לפתחם.

לי  אני חושבת שחלק מהבעיות זה שהפוליטיקאים האלה חושבים על הטווח הקצר שישראל כמו ישראל עסוקה כל הזמן והאיומים הביטחוניים שאנחנו רגילות לשמוע עליהם של איראן של עזה וקצת קשה לנו לפתוח את הראש ולהבין שבזמן שאנחנו ככה מסתכלות על אותם איומים שמדברים עליהם שוב ושוב בעצם הגיע איום חדש הרבה הרבה יותר גדול מהאיומים שהכרנו יותר גדול ממשבר הקורונה ואנחנו פשוט לא נערכים עליו אין לי דרך להסביר לך את זה, אז כשעוברת החלטת הממשלה ב-2018 ויושבים אנשי המקצוע עם משרד האוצר ואומרים להם אנחנו צריכים משהו את המאות מיליונים האלה אם לא מיליארדים כדי להתכונן אלה הערכות השמרניות אומרים במשרד האוצר אין לנו בעיה להעביר לכם את החלטת ממשלה בשביל הרקוד כדי שיהיה תקציב אין להחלטה הזאת אנחנו לא מדברות על לפני 60 שנה אז חברות הנפט  כבר ידעו על המשבר אנחנו לא מדברות על ועידת האקלים בריאו ב-1992 כלומר הדברים האלה הם בקונצנזוס העולמי כבר המון המון זמן משרד האוצר שלנו שוב מפגר מאחור וכמובן זה לא רק משרד האוצר ראש הממשלה נפתלי בנט מעט זמן בתפקיד אז ככה ניתן לו את החסד הזה אז הוא קיים ממש לפני הנסיעה שלו לפגישה עם ביידן את ה-בעצם פגישה ראשונה בנושא משבר האקלים הזמין שורה של מומחים שעשו לו שעתיים של סקירה שדי מזכירה את קצת יותר באריכות את מה שדיברנו עכשיו על השינויים שצפויים לישראל אומרים לי מקורות שישבו בפגישה שבנט ישב שם מזועזע שאל הרבה מאוד שאלות אמר בסוף הפגישה לכל המשתתפים זאת הייתה פגישה מחוננת אני מבין שאנחנו באמת צריכים לעשות הרבה יותר שצריך ללמוד הרבה יותר את הנושא ראינו את הקיץ זה שהיה קיץ 2021 זה קיץ  חסר תקדים בכל המובנים בעולם השריפות הצפות הגלי חום כולם שברו שיאים שלא היו במאות שנים, באלפי שנים ומה שכל כך עצוב שהאירוע הזה שהיום נחשב קיצוני הוא הנורמלי החדש שלנו כלומר שנסתכל עוד 20 שנה אף אחד לא יזכור את הקיץ המטורף הזה שעברנו כי הוא יהיה האירוע.

דפנה אולי הוא יהיה רק הפרומו אני רק יאמר שמבחינה פוליטית אני חושבת שזה פספוס גדול במיוחד כי יש לנו ממשלה שבהמון המון נושאים היא משותקת לגמרי גם בנושא המדיני גם בסוגיות של רפורמות משפטיות אפילו בכלכלה יש ביניהם פערים מאוד גדולים בין התפיסה היותר סוציאלית לבין התפיסה היותר ליברלית ודווקא הנושא הזה אני חושבת שאולי היחיד פרט לקורונה שבו כל חברי הממשלה יכולים להתגייס במאה אחוז בלב שלם ולהפשיל שרוולים וזה מאוד מאוד חבל שזה לא קורה כי זה בדיוק היתרון היחסי של הממשלה מהסוג הזה.

לי  נכון ואנחנו יכולות לקוות שבאמת האסימונים התחילו ליפול והממשלה תתחיל לפעול בנושא יש קבוצה של ח"כים מכל הקשת הפוליטית שזה נחמד ומעניין שמתקדמים יוזמות מעידית סילמן, יוראי להב-הרצנו לאלון טל כך מכל הקשת.

דפנה  אז כאמור דיברנו על הערכות למשבר אגב הממשלה כן היא התעסקה בסוגיה של צמצום הפלטות אפילו הצלחנו להצטרף ברגע האחרון להסכמים העולמים בעניין הזה ולהתחייב על הפחתה משמעותית של הפלטות עד כמה בכל זאת את יכולה לאתגר את הטענה שישראל לא משמעותית בהקשר הזה.

לי  תראי בנושא של הפחתה הפלטות נכון ישראל היא מדינה קטנה אבל יש פה מאמץ בינלאומי וישראל תמיד הייתה אור לגויים מעצמת הייטק מדינה שבאמת נושאים אליה עיניים אז אם בסוף הפעולה המשותפת של כל מדינות העולם היא שתקבע את הגורל שלי ושלך ושל הילדים שלנו כלומר ואנחנו מבינות שאם העולם לא יצמצם את הפלטות ישראל תיפגע מזה יותר ממדינות אחרות אז אנחנו יכולים להגיד לא נעשה  את שלנו כי זה לא ישנה מספיק אבל אם כולם התנהגו כמונו אז אנחנו ניפגע בצורה הכי משמעותית אז אולי זה משכנע וגם היעדים שהצבנו עכשיו כלומר באמת כמו שאמרת ברגע האחרון הגשנו באיחור של חצי שנה את היעדים המעודכנים שלנו שהתחייבנו במחויבות בינלאומית לעשות את זה עד סוף 2020 עשינו את זה ממש ברגע האחרון שכבר במזכירות של האו"ם פונים לגורמים הכי בכירים בממשלה ואומרים לנו אם לא תגישו עד סוף השבוע אתם וטורקיה המדינות היחידות שבגלזגו יהיו המדינות שלא עמדו בהסכם פריז ואז כמובן העבירו את זה מאוד מאוד מהר עם יעדים שהם פשוט נמוכים מאוד בהשוואה בינלאומית היעד שלנו הוא הפחתה של 27% עד 2030 לעומת למשל ארצות הברית שהיעד שהוא 50 עד 52 אחוז באותה תקופה וגם היעד שלנו עד סוף המאה הוא לא איפוס של הפלטות כלומר אנחנו גם מה שהתחייבנו הוא הרבה יותר נמוך נגיד עכשיו אני מדברת עם מקורות בבית הלבן את יודעת הפגישה של בנט וביידן הם באמת לא מצליחים להבין למה ישראל לא משקיע בסיפור של האנרגיות המתחדשות לצורך העניין אנחנו מדינה כל כך שטופת שמש בכל העולם במדינות הרבה יותר קרות מגיעים כבר ל-40-50% אפילו ל-90%  של אנרגיות מתחדשות בישראל הצבנו יעד כל כך נמוך של 10% של אנרגיות מתחדשות ואפילו בו לא עמדנו אנחנו עדיין עומדים על 6% אני עדיין לא יודעת אם ביידן באמת שאל על הנושא הזה את בנט בפגישה את יודעת הדברים האלה זה דבר כל כך בסיסי זה ישפר את איכות החיים של כולנו להשתמש באנרגיות מתחדשות לצמצם את הפלטות זה פחות מחלות זה חיים שהם משבר האקלים אני באמת מאמינה הוא גם הזדמנות.

דפנה זה גם זיהום אוויר על זה בכלל לא דיברנו אבל זה סוגיה מוכרת בישראל ובסך הכל מנוטרת גם

לי ואולי נגיד לסיכום כי אמרת בפתיחה שהטכנולוגיה תפתור את זה ואנחנו מאוד מאוד מקוות שיהיו פיתוחים טכנולוגים באמת שישנו את התמונה אבל בסוף המשבר כל כך קשה כי אנחנו צריכים לעשות שינוי מסיבי ואיך שאנחנו חיים אני לא חושבת שמה שאומרים לאזרחים כל הזמן תמחזר תשים את הקשית או לא תשים את הקשית זה מה שיעשה את ההבדל זה חשוב אבל זאת הסתה של האשמה ממקבלי ההחלטות מאנשים שיש להם כוח ויכולים לעשות שינויים הדרסטיים לאזרח הקטן שבסוף מתמודד עם הקשיים של לחיות פה משפחות חרדיות שקונות את החד פעמי שיותר משתלם להם והמדינה כמדינה כמו שאר מדינות העולם אני חושבת צריכה להבין את המשבר להבין שזה יפגע בנו יותר ולקבל החלטות אמיצות והכרחיות איך לחיות בשני המישורים גם כחלק מהמחויבות הבינלאומית שלנו לצמצם את הפלטות החד פעמי למשל צריך להיות הרבה יותר יקר כי אחרת אנחנו יכולות להאשים את הצרכנים אנשים ימשיכו לקנות ובמובן השני והכי הכי דחוף אני נורא שמחה שהקדשנו את הזמן איפה היום לדבר עליו של להתכונן שמענו לפני חודש בערך את הרמטכ"ל לשעבר  גדי אייזנקוט אומר שזה אחד התרחישים היחידים שבאמת מערכת הביטחון בישראל לא מוכנה להם ואני מקווה שאם גדי איזנקוט הבין ובנט יתחיל להבין אנחנו נראה אם הממשלה הזאת כמו שאמרת שינוי כי אין לנו ממש אופציה אחרת.

דפנה  אז כאמור לסיכום זה נושא מאוד מאוד דחוף אגב הממשלה יכולה לעשות גם הרבה יותר בניסיון לתרום לפיתוחים הטכנולוגים שיכולים להוציא אותנו מהברוך הזה לפחות לפי הערכות שאני שומעת זו התקווה האחרונה והיחידה שלנו כרגע ויש לנו הרבה מאוד מוחות טובים שאפשר לגייס לסוגיה הזו אם באמת מתייחסים לדבר הזה ברצינות ומשקיעים בזה את המשאבים הדרושים לסיכום לי איך את רואה את העניין הזה גם מבחינה ציבורית כי אם כל המאמצים שאתם עשיתם ואחרים עושים להעלות את הנושא לסדר היום יש תחושה שעדיין התקשורת וגם הציבור עוד לא מבין כמה זה דחוף וזה מין נישה למתעניינים בדבר לחובבי הז'אנר.

לי  אנחנו מתחילות לראות שינוי ביחוד בחודשים האחרונים עם כל האירועים הקיצוניים שקרו בעולם וגם מחקרים פסיכולוגיים שנעשים בתחום של משבר האקלים מראים לנו שבאזורים שאנשים כבר חווים את משבר האקלים שיש שרפות ענק כמו באוסטרליה למשל אז אנשים נהיים הרבה הרבה יותר מודאגים ופועלים בנושא אז כך זה אולי מסביר לנו את האופי האנושי אבל אנחנו חייבים בדיוק כמו שאנחנו פועלים בנושא של הקורונה לפעול בנושא של האקלים עכשיו אתמול אנחנו כבר בהזנחה ממושכת של עשורים גם אם לא דיברו איתנו על זה גם עם החברות הגדולות ולא אנחנו הם אלו שהתעשרו על חשבון העתיד שלנו הדו"ח האחרון של IPCC אומר שהנזקים הגדולים שעשינו כמו נגד לעליית מפלס הים אין לנו כבר איך למנוע אותם אז אנחנו ממש צריכים לא כפריווילגיה ולא כחובה מוסרית ולא כאיזה רצון של קבוצת מחבקי עצים אלא כמי שחפצי חיים כמי שאוהבים את ארץ ישראל שרוצים לשמור על הנופים שלה ורוצים לשמור על חיים שלהם בטוחה ולחיות פה חיים שהם נסבלים אנחנו חייבים לדרוש ממקבלי ההחלטות ומקבלי ההחלטות חייבים את זה לנו לפעול מיד בנושא של ההערכות ובנושא של צמצום הפלטות ובאמת אני חושבת שחלק גדול מהבעיה זה שאנחנו נמדדים במערכת בחירות הבאה אבל אני מוכנה לחתום לך שוועדות החקירה שהוקמו כאן עוד 20 ועוד 30 שנה הסתכלו על הפוליטיקאים שלנו היום ויגידו כל הנתונים היו לפניהם באיזה איומים ערטילאיים הם התעסקו ולמה הם לא פעלו בנושא. ושוב זה לא פה כמו סכנות ביטחוניות שאת אומרת אולי יש סיכוי שזה יקרה יש פה וודאות של טובי המדענים בכל העולם ראשי מדינות שכולם נערכות ואומרים אנחנו לא נצא מזה אנחנו רק צריכים להתמודד אז למדינת ישראל יש הרבה שאלות שהיא צריכה לשאול את עצמה.

דפנה כמו שאומרים חיים לצד הקורונה אז חיים לצד המשבר האקלים.

פייסבוק
טוויטר
וואטסאפ
אימייל
הדפסה